התאבדות בגלל הפייסבוק.  

 פעם ראשונה  שאין לי הרבה מה להגיב, לפחות לא בקשר להתאבדות. עדיף לא להגיד דבר מאשר לצאת מטומטמת, מטומטמת מידי, דבר שרובינו עושים ולא רק שהסביבה לא באמת תסלח לנו על זה- אנחנו לא נסלח לעצמינו. קשה לנו להאמין לעובדה שלמילים שלנו יש כח. למילים שלנו יש כוח בדיוק כמו לאגרופים, אפילו לכלי נשק. מילה כתובה יכולה לחזות מדינה, לתת אישור לשלוט בה (הצהרת בלפור) או להכריז עליה ("אנו מכריזים בזאת...", בן גוריון). מילה שנאמרת ומתפזרת באוויר יכולה להעליב או לשקם. פייסבוק, או האינטרנט בכלל, זה בדיוק כמו לצאת לחצר מבלי לצאת לחצר. אנחנו לא מסננים את מה שאנחנו אומרים, כי הרבה יותר קל לנו לפגוע כשאנחנו לא רואים את האדם בעיניים, בייחוד כשיש לידינו סמכות. זאת לא המצאה שלי, זה הוכח מדעית (ניסוי מילגרם). ורוב האנשים, כשרואים דברים כאלו מתעלמים, עוברים ליד זה... ייתכן מאוד שאני אחד מהאנשים שעוברים ליד, כי בישראל אסור להתערב.

בחודש האחרון קראו כמה אירועים בעיר שלי שקשורים במקלדת ובאלימות. זה מסוכן. צריך לזכור שכל דבר שאנחנו כותבים באינטרנט לא נאמר ומתפזר באוויר. זה עניין של שלוש שניות, כל העולם יודע מה את חושבת עכשיו, מה את עושה*, את מי את אוהבת, ואיפה את נמצאת. זה לא נמחק. זה נשאר במאגר כל שהוא. צה"ל מעבר לפתח, ועוד כמה שנים זה לא צה"ל, זה הלימודים הגבוהים, אם נגזים- גם עבודה. שמעתי לא פעם על אנשים שנפסלו בראיון עבודה בגלל הנתונים שלהם בפייסבוק. מעסיקים רבים לא מבחינים בין המיומנויות של המועמד במקצוע לבין אישיותו מול החברים שלו... וזה די, איך נאמר, מתסכל. זה אומר שאת לא צריכה רק תואר וניסיון כל שהוא, זה גם אומר שאת צריכה להיזהר פי מאה מדברים שאת כותבת וחושבת במרחב הרשת.

מה אתם/ן חושבים/ות?

*למרות שזה לא רגיל, זה מנוסח לא רק לבנות, אלה גם לבנים.