להתעורר ולגלות שיש לך לו"ז כמעט פנוי לחלוטין. להגיד, וואו, אין לי כמעט מחויבויות. מילא פה ושם כמה עבודות שאני צריכה להגיש, לרענן את הזיכרון שלי המתמטיקה, וזהו. חשבתי על זה- הדבר שהכי מפחיד אותי, במערכות יחסים בעיקר, זה שלא תיהיה לי את האופציה הזאת של להיות מעט חופשייה. לבד. הרבה פעמים יצא לי ש"חנקו" אותי, כלומר, לא הפסיקו לרדוף אחרי ביחסים של חברה קרובה או משהו כזה. מצאתי את עצמי בורחת. זה מנגנון הגנה? או אולי זה פשוט חלק מהאופי שלי? אני חושבת שיש בזה קשר כלשהוא.
בכל מקרה, הגיע הזמן באמת להתנקות מעט. לרענן מחשבות. לדעת מי השפיעה עליי השנה... ומה אני רוצה מהחזרה שלי לקיץ.
טוב, הלוואי והתוכניות שלי יצאו כמו שרציתי. ביום שלישי הזה אני עוזבת את ההדרכה, עד למחנה, שזה יומיים וחצי. הייתי לי חוויה מאוד לא קלה ו... באיזה שהוא שלב ויתרתי. 
מי יודע, אולי אחזור לכתוב, לצייר, לנגן. לקרוא ספר טוב- כרגע כבר סיימתי ספר. בלי לדאוג שזה גוזל זמן מללמוד למבחן מסויים.