Now,let this life begin

אני מתגעגעת לתחושה של קודם.

לתחושה הנחמדה הזאת,שלא הכל בסדר,אבל דברים יסתדרו.

אז עכשיו אנלא יודעת כי הכל מתפרק,ובכל זאת אני מנסה לשמור על אופטמיות,אבל אני לא יודעת עד כמה עוד.

חסר לי משהו..משהו..חשוב.

אני אפילו לא יודעת מה.אבל יש תחושה כזאת של ריקנות שלא עוזבת לשנייה.

יותר מידי קרה בתקופה כ"כ קצרה.וזה באמת מפחיד.יותר מידי דברים נשברו.

דברים שהיו כ"כ ברורים שיישארו לתמיד.או לפחות לזמן הקרוב.

אבל..כבר לא יודעת.

אני תוהה מה עוד ייקרה.

אבל היי,אני אופטימית.מנסה.(: