הירח שהבטיחו

גדול ואדום

ואני כבר נרדמתי מבלי לראותו.

ובחוץ העלים

ירוקים מזהיבים

כותרות רופפות

ציפורים נודדות.

איש אינו מתעניין עוד

במילים,

בעלים,

בסמלים,

ברגשות בהולים.

אני מיושרת.

עושה מה שצריך.

לא מקשקשת שטויות,

כמעט לא טועה,

אחראית,

מבוגרת.

הן טוב לובן צרי

ותפקוד ממשי,

משרכים של תחושה

הלופתים את נפשי.

והיופי ישנו.

ישנו גם הכאב.

נותרו בי עיניים,

אך נדם בי הלב.