דע לך,
אהובי,
אני שלך תמיד.
אתה ישן שינה טרופה,
עוצם עיניים עצובות.
כזאת אני,
והטירוף שלי
הוא לא יפה ולא מיוחד.
הוא סתם טירוף,
שפל
עלוב.
מלבד הצורך הזה,
לגרד בכאב עד זוב דם,
כמו בפצע,
מלבד החור הזה שבוער בנשמתי,
הרי אני שלך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
