my Time of Dying

נמאס לי מהכל

אנשים מגעילים, חברות מגעילות..

למה אני צריכה את זה?

אולי אני פשוט אשאר בבית כל החיים...

ככה אני אהרוס את החיים לפחות אנשים

אני מרגישה דחויה

כאילו אני סתם איזה אחת נדבקת

בעצם זה לא כאילו

אני באמת נדבקת

אף אחת לא רוצה אותי לידה

אני סתם איזה מישי מטומטמת...

שכל מה שהיא רוצה זה

שיאהבו אותה

אבל זה לא קורה

ונמאס לי מזה

נמאס לי שכל פעם אני הורסת לאנשים את החיים

כל מי שמכיר אותי החיים שלו נהרסו

אולי באמת אני צריכה לסתגר בבית ולא לצאת?

יותר טוב לכולם לא?

אני שונאת את עצמי

אני לא מסוגלת לאהוב את עצמי.

היתה לי השבת שבת אולפנה[ שבת שישנים באולפנה או במקום אחר..] ואני פשוט הרגשתי לבד

היו מסביבי כמה חברות

אבל אני לא הייתי קשורה

הייתי לבד

כרגיל

כמו שאני מרגישה עכשיו

אני לבד.