הלא נודע עוטף אותי,
סוחף אותי,
לוקח אותי לאנשהו.
לאן? אז זהו, שזה לא נודע.
עלטה
אפלה
שעוטפת אותי כמו ערפל סמיך
נכנסת לכל חור וחור
לכל נימי נפשי
ים
אוקיינוס
שמטביע אותך
שחונק אותך
והחלק הכי טוב? אתה לא יודע למה.
אתה לא יודע למה אתה עושה מה שאתה עושה כל יום.
כי אתה בלא נודע
ולא מספרים לך
ולא מעדכנים אותך
ואתה לא יודע מה יהיה שבוע הבא, מחר, עוד חצי שעה
הכלום הזה, עשייה ריקה, קיום ריק
להתעורר לריק וללכת לישון לאותו ריק.
וזהו רק קומץ מחוויות השבוע האחרון.
רגשות נוספות שלעו השבוע על שולחננו הלבבי:
פחד
אימה
דאגה
אהבה
כעס
זעם
שאלות שעלו על הפרק השבוע:
"למה לעזאזל היא מתכוונת?"
"מה עובר עליה?"
"למה היא לא מספרת לי?"
"מי פגע בה ואיפה הוא גר?"
"מה יהיה???"
"כמה עוד?"
"מה כל כך נורא שמפחיד אותה עד כדי כך?"
"איך אני יכולה לעזור?"
משפטי המחץ משבוע זה:
"מה יהיה????"
"נו מה?"
"כדאי לו להתחיל לברוח כי אני אפרק לו את הצורה"
"נמאס לי כבר!!"
"אני עייפה"
"רוצה לישון"
"מיואשת"
"אני רוצה לדעת מה קורה"
ובסה"כ המון המון המון המון תסכול.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הכלואה במערבולת