כמו שאתם כבר יודעים,

אנשים אובדניים הם לא אנשים שרע להם - פשוט הם לא מוצאים את הטוב.

הם משוכנעים שהם כישלון, ששום דבר לא הולך להם ומקללים את היום בו נולדו.

בדיוק כמוני.

אינני מוצאת טעם לחיי, ומבחינתי גם הדברים ה"טובים" שקורים לי , הם רעים.

הדמעות הבלתי פוסקות כל יום באופן קבוע במשך השנה האחרונה-
גורמות לי לא לזהות את עצמי בכל פעם

מחדש.

מגיל קטן המחשבה הזאת נטועה בתוכי,

התאבדות.

אני לא אשכח את היום הזה בגיל 9 שהלכתי למטבח לחפש כדורים, כ"כ רציתי למות.

גם עכשיו ההרגשה הזו לא השתנתה, אני פשוט מחכה לעיתוי המתאים.

מגיל קטן אני מרגישה שאין לי תועלת כאן, שאני לא רצוייה.

שאני כמו גרגיר אבק שלא מייחסים לו חשיבות, שאוהבים לדרוך עליו כי הוא טוב-

כי הוא מעולם לא יגיב. ולא כי הוא מזוכיסט- כי הוא לא יודע לפגוע באנשים.

רע לו כשרע לאחרים. ההבדל היחיד שלאחרים טוב שרע לו .

אני אולי אגואיסטית,

כי אני לא חושבת עליכם , משפחתי- אמא, אבא , אחי.

ולא עלייך- בן זוגי.

אמרת לי שלא תסלח לי אם אני אמות-

אני לא חושבת שאני צריכה לחיות על מנת לרצות אתכם.

אני לא חושבת שאדם שהדבר היחיד שעומד בפניו מגיל קטן הוא התאבדות, מישהו יכול לעצור בעדו.

אדם שרוצה את זה כל כך לא חושב על השאר, לא אכפת לו מה הוא משאיר מאחור.

שהרי כל חיי חשבתי על כולכם, נמאס לי . הגיע הזמן למלא לעצמי את המשאלה שלי.

אני רק בת 17, וחיי נראים כמו שהם נראים,

אז מה הטעם להמשיכם?

כל יום גרוע יותר מקודמו.

דוד יקר שלי, תודה שהרסת לי את החיים.

תודה שלא נתת לי לחיות בשקט, שעשית את מה שהיה אסור לך לעשות.

אבל אני סולחת לך , כי מותר לך.

היי, זאת אני!

מותר לכולם לנצל אותי נכון?

אני רק בובה כאן, הדעות שלי לא נחשבות.

ומה איתך?

שנה של איומים ושל גיהנום שעברתי איתך עד שזרקתי אותך ואתה שוב חוזר לחיי לא מספיקה לך?

הדכאון המתמד שהכנסת אותי אליו.

יצאת איתי ועם עוד מישהי באותו זמן, לא שאכפת לך כמובן, ניסית להשכיב אותי - כמו שכל בן שיצא איתי ניסה.

וגם אתה, הנוכחי- אתה חושב שאני לא מודעת לכך ?

שאני חפץ גם בעינייך?

אני אולי טובה ויפה כמו שאתה אומר, ובאמת שקשה לי לדבר,

וזה לא כי אין לי פה.

כי המילים נתקעות,

אני אוגרת הכל , יש לי המון מטענים מהמון שנים, יום אחד אני אתפוצץ אני יודעת.

כשמעמיסים יותר מדי על הלב, לבסוף הוא מת.

חיפשתי באינטרנט דרכים להתאבדות, לא מצאתי .

זאת רק שאלה של זמן.

אני יודעת שהדבר היחיד שעומד לי מול העיניים כרגע הוא מוות.

מהיום אני גוש קרח- הסביבה לא מעניינת אותי,

לא נולדתי כדי לרצות אתכם בחיים שלי .

אני חיה כמתה.

ואמות כדי לחיות במקום אחר.