לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Say live and let die


Say live and let die


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2008

כמה אהבה יש לי להעניק והיא אצלי בלב מחכה


אז ככה . המון זמן לא רשמתי פה ..

אבל בכול זאת אני מרגישה שכרגע אני חייב לשחרר כמה וכמה מהרגשות שלי .

אתם יודעים יש גבול לכמה בן אדם יכול להיות רגיש וכמה בן אדם יכול ליצבור

 את הרגשות שלו .. והלב כבר באיזשהו שלב כבר מתפוצץ.

ואני מרגישה עכשיו שאני כבר מיתפוצתת מהרגשות ... שזהו !

שדבר הבא שיקרה אני כבר

מיתפוצצת מבכי

למי יש כבר כוח להתמודד עם דברים .. זה כאילו החיים סוגרים עליךך .

 תאמת זה לא כאילו זה באמת מה שאני מרגישה

אני גם בן אדם עם רגשות . ואני בכלל לא מישהי מסכנה . אני פשוט קצת זקוקה לחום ואהבה .

אבל אין לידי את האנשים הנכונים שיכולים להעניק לי את זה .

יש לי הורים שאני כול כך אוהבת אותם . אבל לא משנה מה הם יעשו זה עדיין לא יהיה ככה .

זה עדיין לא יהיה אותו חום ואהבה שאני צריכה וזקוקה .

לפעמים אני גם שואלת את עצמי מי אלו החברים האמיתיים .

ותאמת לא חסר (טפו טפו חמסה ) אבל אני מרגישה שאני חייבת מישהו פשוט לשחרר לו הכול .

כול מה שאני מרגישה

שאני לא יפחד שיהיה כעס או משו כזה .

שנדע להשלים . שנבין אחד את השני

חח אולי אני צריכה חבר (חבר רציני לא סתם ידיד ) אבל אולי אני פשוט

צריכה רק גב תומך ומישהו שאני יכולה להישען עליו ברגע שאני יפול.

אני מרגישה שלפעמים החיים ובכלל החברים כופים עליך

דברים ותמאת את חיבת לעשות אותם כדי להשאר איתם שימשיכו

להיות חברים שלך ..אני גם חוושבת שלאנשים

 אין ערך לכסף היום . ואין להם ערך לדברים היום . די שאנשים

יצאו קצת מהבועה שלהם . זה כול כך מרגיז ליראות שלאנשים

מסביבי החיים הולכים להם יותר בקלות ואני צריכה ליראות את זה וליסתום כי הרי

מה יש לי לעשות . אבל הכי מרגיז זה שהם יהירים בכול הקטע הזה

שהולך להם יחסית קל בחיים . החיים שלהם לעומת החיים שלי זה פשוט דבש.

  אני פשוט חיבת שיבינו אותי . את המעשים שלי אתי מי שאני !

כן אני יודעת שזה לא הכי פשוט להבין מה שאני עושה בחיים את הצעדים שלי .

 אבל אני באמת חושבת שאם קצת ליפתוח ראש וקצת לנסות ללכת צד אחורה . להבין אותי זה לא כזה קשה .

זה פשוט להאזין לרחשי ליבי.

לכאבים שלי

למי שאני

 לאידיאולוגיה שלי

אני חושבת שיש לי כול כך הרבה להעניק לאנשים .. כול כך הרבה אהבה יש אצלי בלב

.. אבל זה כאילו אנשים לא רוצים להשתמש בה

 תאמת אני לא מתבכינת כול אחד מגיע לשלב מתישהו שהוא צריך

 לפרוק הרבה דברים שהוא צבר בחיים .

יש הרי גבול לכמה בן אדם יכול ליצבור בלב שלו .

גם אני רוצה שיוהבו אותי . כמו שכולם רוצים . גם אני רוצה

שיקבלו אותי כמי שאני . כמו שכולם רוצים .

גם אני רוצה לתת המון לאנשים . כמו שכולם רוצה(או שיש כאלה שלא ) 

אבל יש לי  כול כך הרבה להעניק.

ותאמת אני חושבת שאני מעניקה .

וגם אני רוצה שיבינו את הרגשות שלי  כמו שכולםם רוצים

אז למה ?! למה אני מרגשה שאני לא מקבלת את זה למה ?!

למה יש תשובות שאף אחד לא יכול לענות לי עליהם . למה ?!

למה יש לי חיים לא קלים ?! למה . נכון שאף אחד לא הבטיח

 שהחיים יהיו קלים אבל אני בטוחה שאף אחד לא עובר את מה שאני עוברת !

טוב לכו תדעו גם מה כול אחד עובר אבל מה שאני יודעת .

 שאף אחד לא באמת עובר את הסיבוכי רגשות האלה שאני  עוברת

אבל די אין לי כבר כוחות יש לי גם גבולות לכמה אני יכולה ליצבור לכמה אני יכולה

ליסתום את הפה ולישתוק ולהבליג לדברים .

לי אין כוח . אני רק רוצה להתחזק .

אמן שהחיים יחיכו אלי יותר . שהשמש תביא לי אור לחיים .

אבל אני יודעת שכניראה הכול לטובה

והכול מיתרחש לאיזושהיא מטרה

 בסוף יהיה טוב . ככ  אני לפחות מאמינה (נו נהיה קצת אופטימים .

 לא צריך להיות כבד כול הזמן חח (מי שמדברת רר חחח))

 

 

טוב זה היה שיחרור אבל יהיה עוד בקרוב . כי הלב קצת צריך להיתרוקן מרגשות פיכסי.

אוהבת המון

אני ממש רוצה להעלות תמונה אז אני יעלה כשיהיה יותר זמן

ליהי שמקווה שמחר יהיה טוב :)

 

נכתב על ידי , 28/11/2008 15:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

גיל: 32

ICQ: 264818765 




840
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlilosh:) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lilosh:) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)