הרבה זמן לא יצא לי לכתוב פה... כנראה שפשוט יותר קל לי לסדר את הראש על דפים שמפוזרים לי בתיק..
אבל משום מה הרגשתי צורך לכתוב.
הרבה דברים השתנו בזמן האחרון... אני לא יודעתת אפילו מאיפה להתחיל...
בפעם הקודמת כתבתי על זה שגיליתי שלאמא שלי יש סרטן השד וסבא שלי כנראה עבר אירוע מוחי לא רציני... אז עכשיו הכל התהפך..
אמא שלי כבר לקרת הטיפולים האחרונים של הכימוטרפיה , שער כבר אין אבל היא עוברת את זה נהדר ורואים אור באופק.
לאומת זאת סבא שלי באמת עבר אירוע מוחי(קשה במיוחד) הוא יושב כרגע בבית לוינשטין כשהו בקושי יכול להזיזי את איברי הגוף.
הוא לא מדבר אבל הוא שומע והוא מבין ואנחנו מתקשרים איתו מעזרת אוטיות ומילים.
לאט לאט המצב משתפר (לאט זה בלשון המטעה)
כבר עברנו ירידות ועליות כבר הייתי בטוחה שמצבו לא ישתפר והוא כן מתחיל להראות תקווה שוב.
בנוסף לכל הייתי במשא לפולין עם השיכבה ועכשיו כשאני מעלה את זה לראש אני מגלה שהדחקתי את זה.
בגלל שזה קרה בזמן כל כך קשה.. כשחזרתי מהקושי של פולין והסיפורים בבית חיכתה לי אמא שלי שער וסבא שלא יכול לזוז ופולין פשוט נכנסה לאחד החדרים האפלים במוח.
הסיפור על הכלבים שהיו נושכים את בשרם הערום של היהודים שרצו למקלחות(במקרה הטוב)
הספרים שהיו חייבים ב5 הנפות לגזור את כל השער ואיתו נקצצו פעמים רבות אוזניים.
הילדה שניצלה בתוך תאי הגזים וראה את בן דודה בין האנשים שאספו את הגופות , והוא שידע שאין לו דרך לעזור לה רץ ונעלם.
הילד שקרא לאימו מעבר לגדר וראה את המפדקת הנאצית מרביצה לה עם שוט דוקרני מברזל
האדם שרק בקש לעבוד במטבח במקום בשדה וגולגל על גחלים לוהטות עד שמת
וכל זה עדויות! לא סיפורים עדויות!
האמת שעוזר להוציא את זה מהלב...
ועכשיו אחרי כל זה יש גם משהו טוב שקרה, יש לי חבר! חבר אמיתי שאני באמת אוהבת .
שבאמת גורם לי להיות מאושרת ! שבאמת מתקשר שבאמת מפתיע.
זוכרים את הסרטים הקיצים האלה שביום האהבה הוא קונה לה בלונים ודובי עם לב, ומכין לי גקוזי עם נרות ושמפניה
זה קרה לי!!!
מי היה מאמין שלי יקרה משהו כזה?? שאני שכבר הפסקתי להאמין באהבה יהיה דבר כזה!
הוא מקסים! ואיתו איבדתי את הבותילין שלי... אני עדיין מקווה דלא עשיתי את זה מוקדם מידי , אבל כרגע אני מרגישה עם זה טוב.
כמה דברים יכולים לקרות ב 4 חודשים...
וזה רק התמצית של הכל...
שיהיה לכולכם לילה טוב, למרות הכל אני הלילה אלך לישון עם חיוך כי מחר אני רואה אותו...