רבים  טוענים שצמחונות זה דבר מטופש, ושטבע האדם הוא "לטרוף" חיות, בדיוק כמו שאר בעלי החיים בטבע. למען האמת, יש משהו בדברם. למה שדווקא אנחנו נשבור את שרשרת המזון, ונפסיק לאכול בשר?

אני צמחונית, ויש לי סיבה טובה מאוד לכך. נכון שאנחנו אמורים לאכול בשר כדי לגדול ולהתפתח, וזה הכרחי, אבל יש הבדל גדול מאוד בין ה"טרף" שלנו, לבין הטרף של החיות בטבע.

לפני שהתרנגולת הופכת לשניצל על הצלחת, או הפרה לסטייק, הן עוברות עינויים שלא יתוארו.

בכל יום מיליון בעליי חיים בארץ נרצחים בתעשיית המזון. הם לא משוחררים בשדה, וחיים בתנאים טובים לפני מותם. הם חיים בתנאים קשים של צפיפות, מחלות, מתכסים בשתן ובצואה, חוטפים בעיטות, מכות, מתחשמלים, ולאחר שעברו את כל זה חותכים את גרונם.

הנה קטע הלקוח מתוך האתר לשחרור בע"ח  www.free.org.il  : (אזהרה: מזעזע)

" בשר פרות

פרים ופרות נכלאים במפטמה כארבעה חודשים לפני שחיטתם, כאשר סגרים מקבעים את ראשיהם מעל האבוס במשך שעות ארוכות. צריבת מספר נעשית באמצעות ברזל לוהט או באמצעות באמצעות כוויית קור ללא הרדמה.

הפרים המגיעים לשחיטה מריחים את הדם ושומעים את הזעקות של חבריהם. התנגדותם נתקלת במקלות, בשוקים חשמלים, במוטות ברזל ובבעיטות. בישראל נשחטים בע"ח בהכרה מלאה, כשהם תלויים במהופך. בעל החיים, שלעיתים פורק חלקים מגופו, מתפתל מכאב ומאימה עד כי השוחטים אוחזים בצווארו או תופסים את נחיריו במלקחיים על מנת לשסף את גרונו.

בשר תרנגולים

לאחר בקיעתם, משליכים את האפרוחים למחסנים סגורים נטולי חלונות. ה"טיפוח" הגנטי שנועד לזרז את גדילת האפרוחים עיוות את הפרופורציות בין חלקי גופם.

כתוצאה מכך, 90% מהתרנגולים סובלים מנכויות ברגליים ואילו הלב והריאות קטנים מכדי לספק חמצן לתאי השריר המתפתחים במהירות. אדי אדמוניה מקשים על הנשימה ואף גורמים לפציעות ועיוורון.

עם גדילתם, הצפיפות עולה ותרנגולים נאלצים לדרוך זה על זה כדי להגיע למזון.

נקעים ושברים ברגלים ובכנפיים, צמא ומחנק הם רק חלק מהפגיעות הנגרמות בהעמסה ובהובלה. בשל התנאים הקשים, מתים כל שנה מיליון תרנגולים בהובלה מהלול לשחיטה.

השוחט חותך את צוואר העוף, ומטיל אותו לדמם ולפרכס בתוך כלי, או תלוי ברגליו ממסוע.

עופות גוססים בהכרה מספר דקות לאחר שחיטתם. 

בשר דגים

דגים הגדלים בבריכות דגים סובלים מצפיפות אדירה- פי 17,500 מאשר באגמים טבעיים. בתנאים אלה סובלים הדגים מחנק, דלקות עור ופצעים. האמוניה המצטברת במים גורמת לעיוורון. הטלת ביצים ע"י נקבות הדגים מזורזת בשיטות הכוללות הרעבה, ו"סחיטת הביצים" הגורמת מצוקה, פציעות ושטפי דם פנימיים. בדיג חכות, ננעץ בלועו של הדג אנקול מתכת מחודד, המעמיק לחדור לבשר הדג ככל שהוא נאבק להשתחרר. עדויות מדעיות מוכיחות כי גם דגים חשים כאב. הדגים מוצאים מן המים וכתוצאה מכך נחנקים למוות באיטיות.  "

יש גם את תהליך פיטום האוזים.

במשך חודש, כחמש פעמים ביום מוכנס צינור ברזל אל תוך גרונו של האווז, וכמויות אדירות של מזון מוחדרות  אל תוך גופו. הכמויות האדירות המוחדרות לקייבתו, הרסניות לבריאות של האווז, והצינור לעיתים קורע את איבריו הפנימיים.

מטרת התהליך היא לגרום לכבד ניוון שומני, וכך לייצר כבד אווז ("פואה גרה"), הגורם נזק בריאותי גם לאדם האוכל אותו.

כל העוול הזה נגרם לחיות כדי להגדיל את הרווח של החקלאים.

אפשר להפחית את הייצור ההמוני, ולייצר כמויות קטנות יותר של בשר מכל 'בית גידול', מבע"ח שגודלו בתנאים טובים במחיר יקר יותר.

המטרה של הטור הזה היא לא לגרום לכל הקוראים להיות צמחוניים, אלא להגביר את המודעות בעניין תנאי המחיה של בעלי החיים. כך, אולי, נצליח לשנות משהו בעתיד.  

 נגה.