עיתונות רצינית
גיליון מספר 35, 27.3.09,
ה' באייר תש"ח
מהדורה מיוחדת
מאת: רן שליי
למען: ההמונים
כמה
מילים על החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים
אני לא
מאלה שמתלוננים. באמת שלא. כמו נוצרי טוב (או יהודי בינוני עד גבה-גלי) אני מעדיף
להגיש את הלחי השניה, או במקרה הסביר יותר, פשוט להתרחק ממטרדים.
אני
מדגיש את הענין הזה כיוון שלפני כמה ימים נתקלתי במקרה מאוד מוזר וקצת מטריד. יצאתי
עם שני חברים לפאב (זה עדיין לא הקטע המוזר!), ובזמן שישבנו לנו שם, נהנים מהבירות
שלנו ומההזדמנות לבהות בייאוש בגברים בשולחן ליד שהגיעו כמונו כדי לבהות בבחורות
שאינן, רגע, יצא לי משפט הרבה יותר ארוך ממה שאפשר לחבר נכון אחרי ששותים קצת
בירה. אז בזמן שישבנו שם קם בחור אחד והתחיל לנפנף בגרזן. ככה סתם. הוא תקף במרץ
רב את הקירות, השולחנות, המשקאות של הסובבים אותו ובחלק מהמקרים גם פגע במבלים
עצמם.
אני לא
מתיימר להיות אובייקטיבי, כן? אבל לי באופן אישי זה נראה מאוד משונה. סימנתי
למלצרית בדאגה.
"סליחה,
הבחור שם מנפנף בגרזן" קבלתי.
"תראה,"
היא ענתה, מנסה להתגבר בקולה על המוזיקה החזקה ועל זעקות הפצועים, "אין חוק
שאוסר על גרזנים, והבחור בסך הכל בא לכאן כדי ליהנות".
הנהנתי נמרצות. אין סיבה שנפריע לאדם ליהנות מערב שָלֵו בפאב, תוך השתוללות משולחת רסן עם כלי נשק חד.
ברם, לא
עברו מספר דקות והברנש חלף על פניי והכה אותי די חזק בירך. המאבטח עזר לי לעצור את
הדימום בעזרת חוסם עורקים שאלתרנו מתחתיות של בירה וקצת בייגלה. או אז החלטתי
לאזור אומץ, דידיתי בזהירות לעבר המנופף, וטפחתי על כתפו בזהירות.
"סליחה,"
הערתי בנימוס, "אתה מפריע לאנשים".
הוא עצר
באחת והביט בי, מבוהל מעט. אחר סקר את סביבתו, מופתע. ניכר היה שלא עלה כלל על
דעתו שהוא גורם נזק לסביבתו. הוא התנצל חרישית, וחזר לשבת בשקט עם חבריו.
זה לא
היה הקטע המוזר.
הקטע
המוזר היה שהסיפור חזר על עצמו. מספר פעמים. בערך אחת לחצי שעה קם בחור אחר והחל
להלך אימים על סביבתו עם גרזן, עד שניגשתי אליו והערתי לו על כך.
בנקודה
זו חשוב לי לציין, שאין לי שום בעיה עם גרזנים או עם המשתמשים בהם. גרזן הוא כלי
עבודה שימושי וחשוב, ורבים אף נהנים לפרוק מעט מתח בעזרתו ו"להשתולל",
כפי שאני מגדיר זאת. אין בכך כל רע, כל עוד הם עושים זאת בשטח פתוח בו הם לא מסכנים
איש זולת עצמם.
הבעיה
מתחילה כשההשתוללות מתרחשת במקום ציבורי, בו עלולים להיפגע גם אחרים. למצער, רבים
משום מה נוטים לראות תחביב זה דווקא כחלק אינטגרלי מהבילוי החברתי.
אך לא
אלמן ישראל – בירור קצר באינטרנט העלה שלפני שנה וחצי חוקק בכנסת "החוק
למניעת נפנוף גרזנים במקומות ציבוריים", שתוכנו ככותרתו והוא אף מטיל קנסות
משמעותיים על המשתולל ועל בעלי המקום שאינם מונעים את ההשתוללות הגרזנאית. זאת על
סמך ההכרה, שמשום מה אינה ברורה מאליה, שזכותו של כל אדם לצאת למקום ציבורי מבלי
להיפגע מגרזן תועה.
החוק
החשוב הזה, כמו חוקים רבים אחרים בישראל, מזכיר מעט תוספתן; כולם יודעים שהוא
קיים, אבל אף אחד לא עושה עם זה כלום.
כדי
להעמיק את המחקר בנושא פניתי לאגודה למלחמה בחתכי גרזן, שם גילו את אוזני כי כ-10,000
אנשים בישראל מתים מדי שנה מחתכים שמקורם בנפנוף גרזנים, ולא רק זאת – כ-1,500
מהם הם גרזנאים כפויים (פסיבים), כלומר ספגו את המכות ממשתולל אחר על
לא עוול בכפם.
לכן,
בשמי ובשם כל תושבי ישראל השפויים אני רוצה לפנות בקריאה נרגשת למנופפי הגרזנים –
אנא, עשו זאת בחוץ.
בילוי נעים,
רן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
