הטור דה רן

הרי שני נתונים חשובים אודות מצבי הכלכלי:

1)      אני סטודנט עני.

2)      אני יודע קצת פיזיקה. ממש קצת.

(לספקנים שבין הקוראים – בצעו את הניסוי הבא: הרימו חפץ כבד באויר, ועזבו אותו. החפץ ייפול די מהר. כן, אני יודע שאתם המומים. נפלאות המדע המודרני.)

לאורם של הנתונים הנ"ל התייצבתי אור ליום ראשון בפתחה של תעשיה בטחונית גדולה.

"שלום!" אמרתי במאור פנים לפקידה בכניסה, "אני פה לראיון עבודה."

הזאתי מתקתקת קצת במחשב ומודיעה שאישור הכניסה שלי תקף רק לאתמול. הסברתי לה בסבלנות שאני כאן דווקא היום ושאתמול למעשה שבת הוא, אבל מסתבר שתוקפם של אישורי כניסה פג מהר יותר מאחריות על מכשיר סלולרי שטבל בים.

כמובן שלא רציתי לעשות מזה ענין, וחמש שיחות טלפון מאוחר יותר הפקידה הודיעה לי באדישות שאישור הכניסה שלי חוּדש ואני רשאי להיכנס לבידוק הבטחוני עם עידו.

לפני שהספקתי לשאול "מי?" תפס אותי שב"כניק בגובה מטר תשעים וברוחב דומה, ודחף אותי לחדר ארונות קטן ומלוכלך משל הייתי בן מיעוטים שהגיע לשדה התעופה עם מזוודה עמוסה בכבלים ושעונים. הוא מישמש אותי בחוסר סבלנות והחל בתחקיר:

"יש לך טלפון עם מצלמה?"

"כן"

"יש לך דיסק און קי?"

"כן"

"יש לך נשק?"

"כן"

האמת היא שלא היה לי נשק, אלא שבשלב זה כבר הייתי די מבוהל והייתי מודה בכל דבר, מרצח ארלוזורוב, דרך מסירת מידע לאויב וכלה במתקפת הפתע על פולין ב-1939.

המאבטח מישמש אותי עוד קצת באזורים שאמירת שמם ללא מבוכה מחייבת דוקטורט ברפואה, ולבסוף הוציא אותי לאויר החופשי. שם הפקדתי בחשש את הפלאפון והדיסק-על-קי (האייפון שלי לא עשה עליהם כל רושם. סימן רע מאוד). לתומי חשבתי שעכשיו יתנו לי להיכנס, אבל תחת זאת גררו אותי אל מחוץ ללובי המפואר, לעבר קרוון מט ליפול שבליבו זקנה כעוסה.

"תעודת זהות?" היא חרקה אליי.

(שלום! חשבתי לעצמי)

"שם מלא?"

(באמת, יהרוג אותך להגיד שלום?)

"למה אתה כאן?"

(הגורילה הזה דחף אותי לכאן, אני ניסיתי להגיע לראיון עבודה)

"שירתת בצבא?"

(אימנתי פלנגות בעיראק, זה נחשב?)

"אתה עושה מילואים?"

(את עושה?!)

איכשהו המכשפה החליטה שאני לא מהווה סיכון בטחוני לזולת, ושלחה אותי (הללויה) אל תוך המתקן הסודי (ז'בוטינסקי 9 ר"ג, מיקוד 48231, יש פרצה בגדר ההיקפית מאחורי הצפרדע) שלהם, בליווי צמוד מן הסתם.

"כמובן", סיכם המראיין את נאומו, "שתצטרך לעבור סיווג בטחוני מקיף לפני שתתחיל לעבוד כאן. זה עלול לארוך חודש-חודשיים."

אתם יודעים, שמעתי שבעזה חסרים פיזיקאים שיתכננו רקטות קסאם. מספרים שבחמאס הסיווג הבטחוני קצר יותר.

בידוק נעים,

רן.