לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הטור דה רן

עיתונות רצינית


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2009

הטור דה רן


עיתונות רצינית

גיליון מספר 47, 27.6.09, ה' באייר תש"ח

מהדורה מיוחדת

מאת: רן שליי

למען: ההמונים

 

פקודת ההפעלה ניתנה לפני מספר שעות. מבנה של שישה עשר מטוסי חיל האויר, מלווה במטוסים לתדלוק אווירי ומטוסים ללא טייס שסיפקו הגנה היקפית לכוחות, המריא מבסיס חיל האויר ברמת דוד ופנה מזרחה, בדרכו להפצצת הכורים הגרעיניים בבושהר ובנתנז.

הקבינט הבטחוני המורחב רוכז בבור בקריה, ומשם שלט בנעשה. המטוסים חלפו זה מכבר על ירדן, ונמצאו במרחב האוירי של עיראק, מתקדמים בשקט ובמהירות לעבר היעד. אם דבר לא ישתבש, הם אמורים להגיע לאיראן בעוד כשעה, להפציץ חמישה אתרים אסטרטגיים של פרוייקט הגרעין האיראני באמצעות פצצות חודרות בונקרים מיוחדות שסופקו ע"י ממשלת ארה"ב, ולחזור לארץ. סוללות הנ"מ של משמרות המהפכה הושבתו לפני כשעה במיטב אמצעי הלוחמה האלקטרונית, בפעולה חשאית מיוחדת של סיירת מטכ"ל. הטכנאים האיראנים עשו כמיטב יכולתם להתגבר על התקלה, אבל היה ברור שלא יצליחו לתקן את כל הסוללות בפרק הזמן שנותר להם עד לתקיפה הישראלית הקרבה.

ראש הממשלה חכך את ידיו בסיפוק. היום בערב ילדי מדינת ישראל יוכלו ללכת לישון בשקט, ללא עננת הגרעין המרחפת מעל ראשם. ניצול ההזדמנות החד פעמית הזו לחיסול פרויקט הגרעין היה פרי מאמציו הבלתי-פוסקים, ולא היה לו ספק שהציבור יכיר לו טובה על כך בבחירות הקרבות, ויבחר בו לקדנציה נוספת.

בארבע אחרי הצהריים הגיעה ההודעה הראשונה.

"יש לנו בעיה", הודיע פקיד הקבלה בכניסה לבור, "יש כאן אישה שדורשת לראות את ארז בזה הרגע."

"מי זה ארז?"

סגן אלוף ארז רעם, הידוע גם בכינויו א', היה מפקד המטוס המוביל במבנה. קצין צעיר לדרגתו, טייס מוכשר שסומן לגדולות עוד בזמן הקורס, שקיבל עליו את המשימה הגורלית לבטחון המדינה לפני כשלושה שבועות, ומאז התאמן כמעט ללא הרף בגיחות ארוכות טווח, הכוללות תדלוק אוירי והפצצות דמה של "אתרי גרעין" במרחבי הים התיכון. אשתו לא ראתה אותו כמעט מזה חודש.

"היא טוענת שהוא הבטיח שהיום הוא ייקח את הילד מהגן."

קצין החמ"ל מחייך לעצמו. "תגיד לה שהוא בישיבה דחופה." המשימה אליה יצא א' סווגה כמובן כ'סודי ביותר סגול-לבנדר', ולא הייתה שום אפשרות לגלות למישהו חיצוני על קיומה.

"איך היא בכלל נכנסה לקריה?"

"היא לקחה את האוטו של בעלה," כמו התנצל המאבטח. "יש לו מדבקה."

קצין החמ"ל הנהן לעצמו בהבנה. גם אוסמה בין לאדן יכול להיכנס לקריה אם יש לו אוטו עם מדבקה כחולה. אם אין לו, הוא תמיד יכול להצטרף לצוותי התקשורת שנכנסים מדי יום דרך שער 'שרונית' הנטוש, כדי לבצע תחקיר על קלות החדירה לקריה.

"טוב, תסלק אותה."

"אני לא יכול, היא מאיימת להתקשר לערוץ 2 ולהתלונן שהצבא מפעיל נגדה אלימות מיותרת ומוגזמת."

זה הצליח להבהיל את קצין החמ"ל. ניתנה לו פקודה אחת בלבד במהלך המבצע המורכב הזה, והיא למנוע בכל מחיר הגעה של הידיעות על המבצע לתקשורת. הוא ניגש למפקד להק מבצעים ומדווח לו על התקרית.

"זה חמור מאוד" כך מפקד הלהק. "תעלה ללובי ותדבר איתה. תסביר לה שבעלה נמצא במשימה כרגע ולא יכול לאסוף את הילד  מהגן."

קצין החמ"ל עושה כמצווה עליו. לאחר מספר דקות נשמעת הקריאה במכשירי הקשר: "אשתו של א' רוצה שתחזירו את המשימה בזה הרגע. בעלה הבטיח לה שיאסוף את הילד מהגן. היא מאיימת לפנות לעיתונות ולדווח על המבצע."

"אתה לא יכול להרגיע אותה?"

"לא, היא עצבנית עליי כי אמרתי לה מקודם שבעלה בישיבה, ועכשיו היא גילתה ששיקרתי."

"טוב, תגיד לה איפה בדיוק בעלה נמצא כרגע. אולי ככה היא תבין שהוא לא הולך לקחת אף ילד משום גן היום."

דקה של שקט.

"היא עדיין דורשת לבטל את המבצע," מתחדש הקשר לבסוף, "והיא מאיימת שתודיע לעיתונות שמתבצעת תקיפה באיראן."

"היא יודעת שאם המבצע יתפרסם, עלולים ליירט את בעלה?"

"זה בסדר מבחינתה. אם הוא לא חוזר מייד הביתה ואוסף את הילד מהגן, שלא יחזור בכלל."

"אולי נסדר לה מישהו שיאסוף בשבילה את הילד הארור הזה?"

"לא, היא אומרת שבעלה הבטיח לה שיעשה את זה בעצמו."

"טוב, חכה, אני עולה ללובי לדבר איתה. תרד בחזרה לחמ"ל ותאזין לקשר."

כשמפקד להק מבצעים יוצא מהמעלית וצועד לתוך הלובי הריק מאדם הוא מקבל מיד טלפון מהרמטכ"ל.

"שלומי!" הרמטכ"ל צועק עליו וממלא את הטלפון האדום בטיפות של רוק, "אתה רוצה להסביר לי למה המכ"מ מראה שהמטוסים מסתובבים וחוזרים לארץ?!"

מפקד להק אויר בולע את רוקו. "הוא...שכח...לאסוף את הילד שלו מהגן... אשתו הצליחה כנראה להשיג אותו בנייד, אחרי ש'סלקום' פרשו את הרשת שלהם גם בעיראק..."

 

כך אבדה לה ההזדמנות האחת והיחידה להפציץ את הכור באיראן. מקץ שעתיים נחתו המטוסים בזה אחר זה, וא' נסע במהירות מופרזת ל'גן יפה', שם חיכה לו הילד, ממרר בבכי לאחר שנותר אחרון בגן. הגננת יפה נזפה קשות בא'. אי אפשר לגדל ילדים בהפקרות כזו, היא צעקה עליו. ככה לא בונים מדינה.

 

זה לא כל כך נעים לראות גן סגור,                                                                    

רן.

נכתב על ידי , 27/6/2009 15:26  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 39

Skype:  ranch7 




30,423
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , החנונים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרן שליי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רן שליי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)