עיתונות רצינית
גליון מספר 80, 6.4.2012, ה' באייר תש"ח
בסייעתא דפסטא
רן שליי
מישהו צריך לעשות כלים, הערתי לשני השותפים שלי לדירה.
שלושתנו עומדים מול הכיור ומתבוננים בשלווה סטואית בערימת הכלים הממלאת אותו עד
תומו, ומאיימת כבר לגלוש אל רצפת המטבח. הם מהנהנים בהסכמה. אני כבר עשיתי כלים
החודש, מעיר אחד מהם. אני ניקיתי את הדירה שלשום, מתנער השני. אני עצלן, הסברתי
והצגתי אישור רפואי. נראה היה כי מתגבש רוב יחסי נגדי, ובלית ברירה ניגשתי אל
המלאכה. כמובן שלא התכוונתי לשטוף את כל הכלים – רק את אלו שאנו זקוקים להם כרגע,
באופן מיידי, כדי לאכול ארוחת ערב. הספקתי לשטוף שלוש צלחות וקערה אחת עם שאריות
טחינה, כאשר אחד מעמודי התווך של ערימת הכלים הזדעזע ממקומו, והערימה כולה קרסה אל
תוך עצמה ברעש עז. צפיפות הכלים בכיור הגיעה לרמה הקריטית והכיור כולו קרס לכדי
חור שחור קטן.
שטפתי את הסינגולריות שנוצרה לביוב (ברצוני להתנצל על עודף
המונחים הפיזיקליים; לאחרונה נתחוור לי כי ישנם מרצים שקוראים את הטור שלי, ועל כן
אני מנסה לזכות בניקוד אקדמי) והלכתי לרכוש כלים חדשים.
בשובי כינסתי את מועצת הדירה:
אנחנו צריכים נהלים חדשים למטבח. אני נושא נאום חוצב להבות אודות חשיבות ההיגיינה
והסדר, ועל כמה חשוב שמישהו אחר יטפל בעניינים אלו. אחד השותפים, אביתר, (שם בדוי;
שמות בדויים פחות גרועים שמורים במערכת) מציע שכירת עובד זר מאריתריאה. אני מתנגד,
היות שידוע לי בודאות כי לא קיימת מדינה כזו בכלל. הדיון גולש לויכוח בסגנון חופשי
אודות מאבקי העצמאות של מדינות אפריקה השונות, ועל הצורך ביותר מדינות באותיות
נדירות כמו "חבש" ופחות "אריתריאה". אנשים שמקימים מדינות אף
פעם לא חושבים על מי שמשחק ארץ עיר.
לבסוף, לאחר שיישבנו מספר סוגיות
כאובות בנושא החקלאות בגיניאה החדשה בעזרתו האדיבה של הדוד גוגל, אנו שבים לנושא
הדיון המקורי. אולי נעשה תורנות, מציע השותף השני, גם הוא אביתר. זה לא יעבוד,
מתנגד אביתר. כל אחד מאיתנו חוזר הביתה מהטכניון בשעות מאוד מאוחרות, ואף אחד לא
יטרח לשטוף כלים בחצות הלילה כשיש לו שיעור למחרת ב-14:00 בבוקר. או אז עולה בדעתי
רעיון. אני מציע שבכל ערב, הראשון שחוזר לדירה ישטוף את הכלים. זו נשמעת כמו הצעה
הגיונית, והיא מתקבלת פה אחד ונרשמת כחוק יסוד בפרוטוקול הדירה על הלוח המחיק
(אנחנו שלושה פיזיקאים שגרים באותה הדירה – ברור שיש לנו לוח מחיק!)
ערב המחרת, 18:45. זה עתה סיימתי
את ענייני במשרד, ואני מתפנה לארוז את חפציי ולילך לביתי. באותו הרגע עולה בדעתי
המחשבה – אם אגיע הביתה ראשון, אצטרך לשטוף את הכלים! כדי להימנע ממאורע לא נעים
שכזה אני בודק אם השותפים שלי מחוברים בג'ימייל. שניהם מחוברים, אך אין לדעת אם
מהבית או מהמשרד. אני מתקשר לאחד מהם.
"תגיד, הגעת כבר
לדירה?"
"לא, עוד לא"
"מתי אתה מתכוון
להגיע?"
שתיקה קצרה. "מתי אתה
מתכוון להגיע?"
הבנתי ששום דבר טוב לא יצא
מהשיחה, ולכן יצאתי לדרכי הארוכה הביתה. כשהגעתי לרחוב שלנו נעצרתי והתבוננתי
בחלונות הדירה. חשוך. מצאתי שיח נאה ולא קוצני יתר על המידה והתמקמתי בתוכו
בנוחיות. לאחר כשעה איש לא הגיע אל הדירה. התקשרתי לאביתר. "אני מכין ארוחת
ערב, אתה מגיע בקרוב?" שיקרתי. "אני בדיוק בדרך!" נשמעה התשובה.
לא עברה דקה ואני מזהה את אביתר
מציץ מהשיח שלו מעברו השני של הרחוב, מתנער מעלוותו ופוסע מעדנות לכיוון הדירה.
כעבור דקה האור בדירה נדלק, ושיחת הטלפון הצפויה מגיעה. "אני בדירה, איפה
אתה?"
"אה, התכוונתי שבעוד חמש
דקות אני מגיע לדירה ומתחיל לבשל, אבל אם כבר הגעת לפניי, תתחיל לעשות
כלים..."
חיכיתי עוד שלושים שניות, יצאתי
את שיחי ונכנסתי לדירה כמנצח. בירכתי את אביתר לשלום בעודו מקרצף את התרווד
הדירתי. הוא הנהן אליי בתשומת לב. נראה היה שמצאתי יריב ראוי.
למחרת היום קיבלתי שיחת טלפון
כבר בחמש. "הוצאה לפועל היו כאן היום" דווח לי, "הם לקחו לך את
המחשב ואת שיעורי הבית בסטטיסטית, תגיע מהר!"
טלפון קצר להוצאה לפועל לימד
אותי ש-א) זמני ההמתנה במוקד שירות הלקוחות של ההוצל"פ הם מהארוכים שבעולם
המערבי, ו-ב) לא דובים ולא שיעורים בסטטיסטית. התקשרתי בחזרה לאביתר. "אני
בדירה עכשיו. לא היו פה הוצאה לפועל, אבל הדירה עולה באש. אם אתה צריך משהו תקפוץ
לקחת לפני שהכל הופך לאפר".
"אני לא רואה שריפה, אני
יושב עכשיו בדירה עם בר רפאלי שהגיעה לערוך לנו מפקד אוכלוסין. היא ביקשה שתגיע גם
כן"
המשכנו לבדות תירוצים זה לזה
בשיחת ועידה משולשת. השעה התקרבה לחצות. לא נראה היה שמישהו מתכוון לחזור לדירה
בזמן הקרוב, כפי שוידאו מצלמות האבטחה שכל אחד מאיתנו התקין בכניסה לבנין. לבסוף
נרדמתי במשרד, כשאני מכורבל בתנוחה כדורית על השולחן ומשתדל שלא לבעוט במסך.
בנושא אחר לחלוטין, האם יש מישהו
בחיפה שאני יכול להתארח אצלו למספר ימים? אני אורח למופת, ואפילו שוטף כלים.
הסבון בכה מאוד,
רן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
