איך זה חוזר ?
עשיתי החלטה
איני רוצה להתקרב אליך יותר
אם תרצה - בחירתך היא להתקרב אליי
ולא מתכוונת להשפיע על זה .
למה השארת בי כזה רגש ?
למה אני, במיוחד אני לא יכולה להיות אדישה אליך כמו לאחרים ?
' בנים הם כמו צל, תרדפי אחריהם - יברחו, תברחי מהם - ירוצו אחרייך .. '
הוכחתי לדעת שזה עובד,
התעלמות מצדי תקפה אותך ובאת אליי לבד .
למה הזמן המתוק לא יכול להימשך ?
למה הצימאון אליך כה גדול ?
הזכרונות שאני מנסה למחוק, מענגים מדי
כל הרגעים, כל המילים, כל הקרבה
חושקת אני בהשמדה .
' עם הזמן הכאב נעלם ונשארים רק הזיכרונות הטובים .. '
מצב מוזר כזה, הזכרונות הטובים נשארים אבל הם רק מזכירים ללב עד כמה שכואב ..
הייתכן שהזמן עוד לא הגיע ?
הייתכן שזה לוקח כלכך הרבה ?
כלכך הרבה שאלות .. כה מעט תשובות ..
" בחלון שם נערה, עצב בעיניה .."
אני לא מאמינה אפילו שאתה גורם לזה . עזוב את זה שאחרי הכל זאת אני, שהרגשות אצלי עמוקים מדי וכדי להגיע אליהם צריך להתאמץ, זה אתה ! איייךךךך אתה הצלחת לחדור לשם ?! איך הצלחת לפלס לך דרך ארוכה כזאת בלב ?!
' נסתרות דרכי האל ..'
נכון, אולי זאת באמת עבודתו ?
אני מסרבת להאמין שזה היית אתה .. אני מסרבת לחשוב שגרמת לכל זה .
חוויתי אחריך אהבה, אושר, חברויות חדשות ..
איך זה שתמיד היית שם ?! למה לא נעלמת ?
אולי בגלל שקוויתי שיקרה משהו טיפה מעבר ? אולי בגלל שהתעלמתי מהסוף ? שסירבתי לקבל את העובדה שלא תהיה שלי ?
אולי אני עדיין מקווה ... ?
לילה טוב לכולם .. אולי עוד אצא להתאוורר ..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
