it just me who try to break a way

איך זה חוזר ?

עשיתי החלטה

איני רוצה להתקרב אליך יותר

אם תרצה - בחירתך היא להתקרב אליי

ולא מתכוונת להשפיע על זה .

למה השארת בי כזה רגש ?

למה אני, במיוחד אני לא יכולה להיות אדישה אליך כמו לאחרים ?

' בנים הם כמו צל, תרדפי אחריהם - יברחו, תברחי מהם - ירוצו אחרייך .. '

הוכחתי לדעת שזה עובד, 

התעלמות מצדי תקפה אותך ובאת אליי לבד .

למה הזמן המתוק לא יכול להימשך ?

למה הצימאון אליך כה גדול ?

הזכרונות שאני מנסה למחוק, מענגים מדי

כל הרגעים, כל המילים, כל הקרבה

חושקת אני בהשמדה .

' עם הזמן הכאב נעלם ונשארים רק הזיכרונות הטובים .. '

מצב מוזר כזה, הזכרונות הטובים נשארים אבל הם רק מזכירים ללב עד כמה שכואב ..

הייתכן שהזמן עוד לא הגיע ?

הייתכן שזה לוקח כלכך הרבה ?

כלכך הרבה שאלות .. כה מעט תשובות ..

 " בחלון שם נערה, עצב בעיניה .."

אני לא מאמינה אפילו שאתה גורם לזה . עזוב את זה שאחרי הכל זאת אני, שהרגשות אצלי עמוקים מדי וכדי להגיע אליהם צריך להתאמץ, זה אתה ! איייךךךך אתה הצלחת לחדור לשם ?! איך הצלחת לפלס לך דרך ארוכה כזאת בלב ?!

' נסתרות דרכי האל ..'

נכון, אולי זאת באמת עבודתו ?

אני מסרבת להאמין שזה היית אתה .. אני מסרבת לחשוב שגרמת לכל זה .

חוויתי אחריך אהבה, אושר, חברויות חדשות ..

איך זה שתמיד היית שם ?! למה לא נעלמת ?

אולי בגלל שקוויתי שיקרה משהו טיפה מעבר ? אולי בגלל שהתעלמתי מהסוף ? שסירבתי לקבל את העובדה שלא תהיה שלי ?

אולי אני עדיין מקווה ... ?

לילה טוב לכולם .. אולי עוד אצא להתאוורר ..

וואו .. לפעמים תקווה זה דבר כלכך טוב . אני באמת האמנתי שיהיה טוב, שיהיה בסדר אפילו שזה ממש לא נראה ככה . אפילו אם הכי רע יקרה - ישלי פתרון .

זה כלכך הציל אותי ! אני עמדתי להתמוטט .. כמעט בכיתי לידיד שלי על הכתף בבצפר ! ולמקרה שאתם לא מכירים אותי - אני לא בוכה . פשוט מאוד - ל א בוכה ..

העיקר זה עבר .. נכון יש לזה עכשיו כמה תוספות אבל זה עדיף .

~מסיבות יותר מדי אישיות אני לא מתכוונת לכתוב על מה מדובר~

עפתי ללמוד .. כן, מסתבר שגם בחופש צריך לעשות את הדבר הזה ...