מחשבותייה של משועממת אלמונית

יום כיפור - 2007

אני ושי יושבים בגן משחקים.

עולים כל מיני דיבורים. שי מנסה לשחק אותה מאמין. ואומר שילך אחר כך לבית הכנסת.

מעשנת עוד סיגריה אחרונה להיום.

הוא לוקח שלוק מהאבסולוט ופתאום מתחיל לצחוק.

"מה קרה "? אני שואלת

"תראי אותנו, יש לנו הכל ועדיין יושבים כאן כמו שני זקנים ומזיפים פנים"

אני מתחילה לצחוק גם.

"יש לנו חבילת סיגריות, כביש נקי ממכוניות, ושני אבסולוט. והכי חושב יש לנו אחד את השני : )"

אני מחייכת ,נותנת לו נשיקה, ומאפרת בצד.

פתאום העיניים שלו נהיות בוהקות וחיוך זדוני מופיע על פרצופו. " בואי" הוא אומר לי ולוקח את הבקבוק

"מה, לאן ?"

התישבנו באמצע הכביש. צוחקים , ומתגלגלים בנשיקות על הכביש.

היה מצחיק. היה עצוב. שי כל הזמן התלונן על זה שאסור לעשות סקס ביום כיפור. "מילא אוכל, אבל סקס ? האלוהים הזה יודע איך לענות אותנו אה ?"

זה היה יום כיפור מדהים. אבל לא נראה לי שזה מה שאלוהים התכוונן שיעשו ביום כיפור... נו טוב. אלוהים ממילא מת. הייתי בהלוויה. ראיתי את ניטשה.