מחשבותייה של משועממת אלמונית

אלי אסי דימירקל.

אלי אסי דימיקרל היה איש משובח.

היה מעשן סיגרים, קורא שירה, ושומע בח.

אלי אסי דימרקל היה בעל דימיון רחב מאוד,

הוא היה כותב ספרים, פזמונים ואפילו מחזות,

עם עיניים אדומות היה צולל לקרקעות

שורר שירים ומפיל ביניינים.

אלי אסי דימירקל היה רב חובל, לפעמיים,

מצדיע לצפון למזרח למערב ולדרום, לעמקים ולהרים.

הוא היה שורק פזמוני פיראטים ופונה פנייה חדה

אלו היו חייו של סופר בהשהייה.

אלי אסי דימירקל היה שוחה לו בבריכה

בווילה גדולה עם משרתים ולוויה.

אך שהכל נגמר ואלי אסי דימרקל מזיע מתעורר

יורד לו מגבוה וחוזר להיות סופר.

זה סיפור, או יותר נכון שיר. אני עוד יעבוד עליו, ואולי יגדיל אותו.

אבל בכל מקרה, זה באהבה, לולי.