מחשבותייה של משועממת אלמונית

"והיא צריכה רק שקט, משהו יציב להשען עליו, להרקב עליו.

שיבת העבר רק חוזרת ונוגחת בה.

המרוץ להשגת משהו טוב יותר, ההירור אם באמת הוא רצוי לה

כולם מביטים, בוחנים אותה, שופטים אותה, והיא רק רוצה שקט

משהו יציב להשען עליו, להרקב עליו.

וכולם מתים, וגם היא בבוא היום, וכמו חלום הם רצים אחריה

פתאום, היא מבינה שכל מה שעשתה עד הלום,

לא אומר דבר לה, לא אומר לה מאום.

ויש בה פחד ממרחבים פתוחים, ומשמיים מלאות עננים,

ובהמקום שבוא היא רק רוצה שקט, מישהו יציב להשען עליו,

להרקב עליו, היא תיהיה לבד."