מחשבותייה של משועממת אלמונית

פגשתי מישהו, לגמרי בטעות, הוא עשה את כל הטעויות וביקש את המספר שלי, נתתי לו את המספר שלי כי הוא הסתכל לי בעיינים.

הוא התקשר נפגשנו לפני שבועיים בערך, ולא ידעתי מאיפה זה בא לי, הוא מה שחישפתי כבר הרבה זמן, הוא פשוט אומר את הדבר הנכון בזמן הנכון, וגם שאני סתם מתבאסת בבית, הוא מתקשר אליי, מפתיע אותי ואומר שהוא אצלי עוד 10 דקות לגלידה.

הוא בן 22, יש לו דירה קטנה בעיר, הוא (מתיימר להיות) אמרגן , ובנתיים הוא עובד בתור משהו בערוץ 24, לא משהו רציני, אבל הוא כן, אז אני יודעת שזה הולך להתקדם.

הוא מקסים, הוא שנון, אולי אפילו עמוק ,והוא משחק כיאלו גם אני כזו. אנחנו מכירים קצת יותר משבועיים, ותאמינו או לא היום יום האהבה, ועוד לא שכבנו, אל תצחקו, אבל זו המערכת היחסים הכי ארוכה שהייתה לי כבר דיי הרבה זמן.

הוא אמר שהוא רוצה לשמוע אותי שרה, אולי זה אפילו יהיה מגניב, והוא יוכל לשים אותנו בערוץ.

הוא לא אומר לאן הוא לוקח אותי, אני לא רוצה לפתח יותר מידי צפיות, כי אני יודעת איך הדברים האלו נגמרים.

טוב דיי, מה קרה לי, מה נהייתי ילדה קטנה שמתלהבת מכל איזה חתיך ?

כנראה שאני פשוט צריכה ללכת, "להנות כמה שאני יכולה, לעשות מה שאני רוצה, עד שזה יגמר." 

יום האהבה מקסים ומרגש לכולם, גם בלי דייט, לא חסר אנשים לתת להם אהבה.

משפחה, חברים. תהנו, לולי.