מחשבותייה של משועממת אלמונית
"התביעה להיות נאהב היא מן החוצפות הגדולות ביותר." |
| 4/2009
מה שאני באמת רוצה, זה לבכות רק בשמחות.
"לא, אני לא בסדר.
אני לא יכולה.
איך אני יכולה להסתכל לו בעיינים ?
איך אני יכולה להסתכל לו בעיינים ולהגיד לו שאני שונאת את האדם שהוא נהפך להיות ? איך אני יכולה להגיד את זה לאדם שאני הכי אוהבת בעולם ?
איך אני יכולה להגיד לה שאני שונאת את הדרך שהיא מתייחסת לזה ?
כיאלו שאם נתעלם ונבלום ונקבל את זה משהו ישתנה ? איך אני אמורה להגיד את זה לבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם ?
איך אני יכולה להסתכל בעיינים שלהם בלי לבכות.
והם רואים אותי מסיטה את המבט, וזה מטריד אותה, אני לא רוצה להטריד אותה.
אני לא יכולה להתמודד איתם . למה ? למה ? למה ?
אני מרגישה כלכך פחדנית, אני כל הזמן חושבת רק על עצמי.
כיאלו אם אני אתמודד איתם, בעיקר איתו הכל ישתנה, אבל אני לא יודעת את זה.
אני חייבת, אבל אני לא יכולה.
לפעמיים אני חושבת לעזוב, אולי אם אני יעזוב הוא יבין כמה זה חשוב לי,
כמה הדבר שהוא עושה מכאיב לי.
אבל אני ממשיכה ומריצה בראשי משפטים כמו " זה לא עוזר לברוח " ו "צריך להתמודד עם המצב לא לברוח ממנו".
נמאס לי לחיות בקלישאות, אני רוצה שהחיים שלי יפסיקו להיות פחד אחד גדול.
אני רוצה ללכת לישון מבלי שהוא כמעט מעולף על הספה.
אני רוצה שהיא תוכל לישון נורמלי בלילה, מבלי להתעורר כל חצי שעה.
אני רוצה לחייך, ולהשיב שהחיים שלי נפלאים.
מבלי תמונות שרצות בראשי.
אבל מה שאני באמת רוצה זה, לבכות רק בשמחות."
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: