מחשבותייה של משועממת אלמונית
"התביעה להיות נאהב היא מן החוצפות הגדולות ביותר." |
| 6/2008
"שב בשקט. חנון."
חחח. בבלוג הזה רציתי. לשתף אותכם בתופעה נפוצה מאוד.
תיוג
כולם מכירים אותה. כולכם משתמשים בה. וקרוב לודאי שאנשים עושים אותה לכם.
כל בנאדם נקרא על שם האופי שלו. או היופי שלו בשם כלשהו. אם הוא רוצה בזה או לא.
בדרך כלל הוא לא רוצה . אני לא מכירה מישהו שהיה רוצה שיקראו לו. ערס, חנון, חפרן או כדומה.
הבעיה היא שאנחנו עושים אותה באופן טבעי. אני רואים מישהו או מדברים עם מישהו, יש מקבלים עליו מעיין ביקורת בראש שלנו, ומייד מקבלים דחף ללכת לספר את זה.
חלקנו מספרים את זה לאנשים הקורבים עלינו וחלק לכל העולם.
אבל הקטע הוא. שכשאתה עושה את זה. הוא עושה עליך אותו הדבר.
אתה לא חושב על מה הוא היה אומר לו היית אומר לו את זה בפנים או איך הוא היה מרגיש כאשר היה שומע את הדברים שאנשים חושבים עליו.
אתה פשוט חייב להוציא את מחשבות האלה.
לכל בנאדם יש את האנשים שאוהבים אותו ואת האנשים שפחות אוהבים אותו.
תמיד יהיו כאלה שיחשבו ההפך ממך. והן עלולים לקורא לך בשמות. חלק מהאנשים עושים את זה בשביל לפגוע וחלק בשביל לעורר אותך למצבך.
למשל " חנון " חנון זו לא מילה גסה. חנון זה מישהו חכם שמשיקע בלימודים וחושב שכדאי להשקיע עכשיו כי זה יעזור בעתיד.
הוא צודק. אך לפעמיים צריך לצאת. להנות. לתפוס את הרגע ולנצל אותו. זה מה שהוא מפסיד אבל מרוויח חיים טובים אחרי זה.
ומהצד השני " פאקצה " לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה הצד השני. כי לא נראה שכל הפאקצות הן מפגרות שטחיות ושמות זין על הלימודים.
אבל הפאקצות נהנות מהרגע חוגגות ומתחברות עם ילדים אבל מגעילות אל ילדים אחרים. הן אולי נהנות אבל זה שעכשיו נכשלו בלימודים יכול להרוס להם דברים בעתיד.
בעצם מה שאני מנסה לומר הוא שכל אחד שונה. את זה כולם יודעים. אבל אנחנו ממהרים לישפוט אנשים שונים מאיתנו לצחוק עליהם.
לפעמיים מה שאנחנו אומרים או חושבים הוא נכון. אבל אין בו רע בגלל שהוא שונה.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: