מחשבותייה של משועממת אלמונית

לא יצא לי טוב.

אבל אני מקווה להשתפר . הרבה זמן לא כתבתי. חלודה : )

ילד קטן, ישן מעט, על הרים

ילד קטן, ישן לבד, בלי הורים.

ילד חושב, שאת רוצה להסכים

ילד הורג, רק מי בלי להפנים.

ילד קטן, שקט ומסוכן.

מחפש לו מקום אצלי בעולם

מוריד לו מחסום,

פוצע ענף.

ילד בודד, את הכל הוא שרף.

ילד מוצא לו מקום דיי נעים

ילד יושב לו מבעד תמרורים

ילד על עץ מחפש לו חיים

ילד לא יודע כמה הם מרים.

ילד קטן, שקט ומסוכן.

מחפש לו מקום אצלי בעולם

מוריד לו מחסום,

פוצע ענף.

ילד בודד, את הכל הוא שרף.

פאאאאאאאאק.

נראה לי שאני בהריון.

אני לא מבינה. השתמשנו באמצעי מניעה. הכל היה כל כך מהיר ומגעיל.

לא חשבתי שאני ממש הטיפוס שזה יקרה לו.

מה אני יעשה ?

טוב אולי אני לא בהריון.

עבר רק קצת יותר משבוע מאז שאהי הייתי אמורה לקבל.

אם אני בהריון. כל הדעות שלי פתאום מתאגדות.

לא. אני לא משנה אותן.

בטח מי שחושב שהדעות שלי קיצוניות חושב עכשיו : "יופי, מגיע לה , תמיד זלזלה בהחלטות של אחרים. בוא נראה מה היא עושה עכשיו עם זה "

אז לא. אני מאמינה בהפלות. ואפילו חושבת שהיה צריך לעשות אותן לכמה אנשים שחיים כיום.

אין שום סיכוי שאני יגדל את הילד הזה.

האמת שתמיד חשבתי שאהיה אם יחידה. זה מתאים לי.

הילד יגדל ללא עוד אדם שיכניס בו סיפורי שב (ודעות של שמאלני מתחנגל).

טוב אולי בגלל שאני גדלתי ללא אבא. אני לא מרגישה כל כך בחוסר של אבא בבית.

זה לא שיהיה חסר דמות של גבר בבית. יהיו הרבה גברים בבית.

לא. לא באופן כזה. זאת אומרת אולי גם באופן הזה.

אבל יהיה לו דוד שחר, דוד גל, דוד אריאל. אה ואת הדוד האמתי שלו דוד פדה.

.....

אני לא מאמינה שאני אשכרה יושבת פה ומדברת על איך אני יגדל את הילד.

אני בכלל לא יודעת אם הוא קיים !

וגם אם הוא קיים הוא לא הולך להיוולד !

אני לא מאמינה על אנשים שמעדיפים להוליד את הילד לסבל ולחיים רעים. מאשר לעשות הפלה ולהביא ילד כאשר התנאים והמצב טוב יותר.

אני מבינה את האנשים אבל לא מאמינה עליהם.

טוב מחר אני יעשה בדיקת הריון. תחזיקו אצבעות.

לולי.

"פלוני יצא כגיבור לחפש אמיתות, והשלל שלו בסופו של דבר היה שקר קטן ומקושט,
והוא מכנה אותו: "נישואין". "
מאת פרידריך ניטשה הגאון.

לא הייתי מוצאת תיאור הולם יותר לנישואין מאשר "שקר קטן ומקושט".
מהם נישואין ? ברית ? נדר ? אלו רק מילים, והמסמך ? רק נייר.
ולפי מספר הבגידות, והגירושים כנראה שרובנו מבינים את זה.
כל ההשקעה החיצונית בחתונה, הקישוטים , הבגדים, הדאגה שהכל יהיה מושלם באירוע, מכפה על חיי נישואין קצרים במיוחד לדעתי.
אני מבינה את הרצון של הנשים להפוך את היום הזה למפואר והמושלם ביותר בחייהן ;  אבל זה הפך להיות מוגזם מדיי .

איפה הימים שבהם היו מתחתנים, וזהו זה היה לעד. גם עם רע. מתגברים. ביחד. כי זה מה שעושים בנישואים. היום. כל אחד שרע לו מחליט לוותר. כולם בטוחים שהם יכולים להשיג מישהו טוב יותר, ומתגרשים. אולי הם צודקים. אבל תמיד יש מישהו טוב יותר. הבעייה היא להסדר איתו. כי גם עם הוא טוב יותר. זה לא אומר שהוא מושלם.

"אני מעדיפה חתונה קטנה וחיי נישואין ארוכים." תמיד אמרתי.
אני רק מקווה למצוא בן אדם שאוכל לסמוך עליו, ושהוא עליי,

שאני יאהב אתו בכל מקרה ומצב והוא אותי.


אני עדיין לבד. וחוץ מסטוץ, שדיי מגעיל אותי במחשבה לאחור בשרותיים של המועדון.            אני דיי בודדה. אבל הכל פתוח. :  )

שבוע נהדר לכולם 3>
לולי.