| 5/2009
אבא,
אבא ...
הקירבה הבילוגית ?
או דווקא המושג הפואטי ?
לא היו לי חוויות נעימות עם אבא, והמקור היחיד שאני מכירה ממנו את התחושה הוא מהאנשים סביבי ומהמדייה.
"אמא שלי נכנסה להריון עוד לפניי שסיימה את הצבא, האבא ברח" ובלה בלה בלה עוד פעם הסיפור המזדיין הזה.
אז לא, לא היה לי אבא שהזהיר את החבר הראשון שלי לשמור את הידים לעצמו.
ולא, לא היה לי אבא שיכסה אותי בשמיכה לפני שאני הולכת לישון, או יקרא לי סיפור.
אבל העולם דפוק, זה דבר שאי אפשר לשנות, צריך להתרכז במה שאפשר לשנות. אני לא מתלוננת, אני לא חושבת שיצאת אובר מאסט אפ בגלל זה.
אז לא היה לי אבא, ביג דיל, הלאווי שלא היה לי אבא, ואמא שלי לא הייתה מתחתנת. זה אולי נשמע אגואיסטי. אולי הוא עשה אותה מאושרת, לכמה שנים.
כשהם התגרשו, הכל היה כבר יותר טוב. אתם מכרים את זה שאתם יוצאים עם חברים, ומכל הבילוי כשאתם חוזרים הביתה, את מרגישים מלוכלכים, מלאי ריח דלק, סיגריות ומה לא, האיפור מרוח על הפרצוף... ואז אתם מתקלחים, והכל יורד, ואתה לפעמיים מודה שמזל שהיית כל כך מלוכלך כי עכשיו את הכי נקי בעולם.
ככה זה בערך היה, פחות הוא יותר, לא היה הכי נקי בעולם, אבל נקי זה מספיק בשבילי.
כשהוא עזב, נשארנו בבית אמא,ניקו ואני. ניקו זה מה שהחזיק אותי שפוייה ( בערך ^_^) הוא פשוט מסוג הדבריים האלו, שאתה קם כל בוקר ומודה לעולם עליהם. הוא לומד בפניימיה של טכנולוגייה ומדעים.
והוא לא רואה את אבא שלו, אף פעם. ולפעמיים אני חושבת לעצמי, אולי כדאי שהוא יפגוש אותו, למרות הכל. אולי גם אם אבא שלך הוא האיש הכי רע בעולם, זה עדיף מכלום ? וחשבתי על זה הרבה, ואמרתי לו, והוא אמר, שכשהוא יחליט כשהוא אירצה לפגוש את אבא שלו, הוא יעשה את זה. אתם מבינים ? הילד גאון. הוא כל כך בוגר, והוא בן 8 . ולמרות הבגרות המפתיעה שלו, הוא עדיין ילד דיי תמים.
העניין הוא שאבא, הוא עדיין אדם, והוא הוא יכול להרוס הכל, והוא יכול לפגוע בך כל כך עד שלא תרצה לראות אותו יותר, כמו שכל בן אדם אחר יכול לעשות.
ואנחנו כבני אדם או יותר נכון כילדים שואפים לראות בהורנו כאנשים מושלמים, אנשים שיעשו בשבילנו הכל, ולפעמיים כשאנחנו ילדים זה עובד.
ולפעמיים הם מאכזבים אותנו, וכשזה קורה, זה כואב, אבל אתה מתבגר,וממשיך הלאה, כי זה לא סוף העולם. בעצם זו רק ההתחלה.
| |
הסוד של החיים
אני רוצה לברוח,
למקום אחר,
אני רוצה לשכוח
את ביתיי הבוער.
אני רוצה למות
בלי אם בוכיה,
אני רוצה לעזוב
ולשכוח מה שהיה.
סימנים כחולים וצלקות,
ניתן אותם להסתיר,
אבל אף פעם לא תוכל
את העבר לקודמו להחזיר.
אני רוצה קצת שקט,
מבלי מבטים קשים,
אני רוצה שתדע את
הסוד של החיים.
| |
לך
לך ,
שמיים רועדים,
ללא גוף, ללא פנים.
אל פחד, ילדי הקט
תעלה השמש עוד מעט.
אל תחפוץ, ברוח נקייה,
אל תחשוב על מה שכבר הייה.
רק סגור את עיינך היפות,
וחשוב, על מה שיכול להיות.
כי עוד מעט תפקח את העיינים,
ומולן תמצא הזדמניות,
אל סגור שוב את העיינים,
כי הן לא יחזרו שוב להיות.
לך,
מעבר להרים,
בלי עבר, בלי שנים.
אל רעד, ילדי הזך,
תעלה השמש ותזרח.
אל תתפלל, לאם רחמנייה,
אל תחשוב על מה שכבר הייה.
רק סגור את עיינך היפות,
וחשוב, על מה שיכול להיות.
כי עוד מעט תפקח את העיינים,
ומולן תמצא הזדמניות,
אל סגור שוב את העיינים,
כי הן לא יחזרו שוב להיות.
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: