| 6/2008
"שב בשקט. חנון."
חחח. בבלוג הזה רציתי. לשתף אותכם בתופעה נפוצה מאוד.
תיוג
כולם מכירים אותה. כולכם משתמשים בה. וקרוב לודאי שאנשים עושים אותה לכם.
כל בנאדם נקרא על שם האופי שלו. או היופי שלו בשם כלשהו. אם הוא רוצה בזה או לא.
בדרך כלל הוא לא רוצה . אני לא מכירה מישהו שהיה רוצה שיקראו לו. ערס, חנון, חפרן או כדומה.
הבעיה היא שאנחנו עושים אותה באופן טבעי. אני רואים מישהו או מדברים עם מישהו, יש מקבלים עליו מעיין ביקורת בראש שלנו, ומייד מקבלים דחף ללכת לספר את זה.
חלקנו מספרים את זה לאנשים הקורבים עלינו וחלק לכל העולם.
אבל הקטע הוא. שכשאתה עושה את זה. הוא עושה עליך אותו הדבר.
אתה לא חושב על מה הוא היה אומר לו היית אומר לו את זה בפנים או איך הוא היה מרגיש כאשר היה שומע את הדברים שאנשים חושבים עליו.
אתה פשוט חייב להוציא את מחשבות האלה.
לכל בנאדם יש את האנשים שאוהבים אותו ואת האנשים שפחות אוהבים אותו.
תמיד יהיו כאלה שיחשבו ההפך ממך. והן עלולים לקורא לך בשמות. חלק מהאנשים עושים את זה בשביל לפגוע וחלק בשביל לעורר אותך למצבך.
למשל " חנון " חנון זו לא מילה גסה. חנון זה מישהו חכם שמשיקע בלימודים וחושב שכדאי להשקיע עכשיו כי זה יעזור בעתיד.
הוא צודק. אך לפעמיים צריך לצאת. להנות. לתפוס את הרגע ולנצל אותו. זה מה שהוא מפסיד אבל מרוויח חיים טובים אחרי זה.
ומהצד השני " פאקצה " לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה הצד השני. כי לא נראה שכל הפאקצות הן מפגרות שטחיות ושמות זין על הלימודים.
אבל הפאקצות נהנות מהרגע חוגגות ומתחברות עם ילדים אבל מגעילות אל ילדים אחרים. הן אולי נהנות אבל זה שעכשיו נכשלו בלימודים יכול להרוס להם דברים בעתיד.
בעצם מה שאני מנסה לומר הוא שכל אחד שונה. את זה כולם יודעים. אבל אנחנו ממהרים לישפוט אנשים שונים מאיתנו לצחוק עליהם.
לפעמיים מה שאנחנו אומרים או חושבים הוא נכון. אבל אין בו רע בגלל שהוא שונה.
| |
סיפור בהמשכים - "טל"
פרק 1 – "בא לשכונה בחור חדש"
"יושבת , מביטה החוצה."
"חושבת על מה שאפרת אמרה לי על הבחור הזה"
"ולא מאמינה ."
הגיע עלינו בחור חדש , ואם יש בחור שנראה כמו בדיוק איך שאני אוהבת בחורים זה הוא , אבל לגמרי , אל תגידו , אוי עוד אחת שמגיעה אליה בחור חדש לבי"ס , הוא נראה "פרינס צ'ארמינג" והיא "כוסית על" והם מתאהבים והסיפור נגמר ב"הפי אנדינג" , כי הלוואי והסיפור שלי היה כזה , הלוואי שהסיפור של כולם היה כזה , אז החיים היו מושלמים , אומנם משעממים אבל מושלמים.
אז אני טל בת 16 לא רזה לא שמנה לא גבוהה לא נמוכה לא ענייה לא עשירה , כמו כולם. יש לי אחות אחת גדולה ממני ב 3 שנים , היא תמיד הייתה יפה ומוכשרת אבל תמיד הסתדרנו ,כי הבנו אחת את השניה , גם בלי לדבר יותר מידי. ואמא , אמא שתמיד מוכנה להקשיב , ורוצה לעזור , רבים מכנים אותה חלשה – אבל היא לא תמיד הייתה ככה , אני זוכרת שלפני כן היא הייתה קשוחה ולא ראיתי אותה בוכה אף פעם, אבל היא האימא הכי טובה , והיחידה שיש לי ואני אוהבת אותה מאוד.
אבא שלי נפטר כשהייתי בת 10 , נהג שיכור התנגש בו .
כשזה קרה כולם ניחמו אותי , אמרו לי שזה בסדר לבכות , אבל אני לא יכולתי לבכות בנוכחות אנשים , אפילו לא ביפני אחותי , רק בפני אמא.
אני גרה בגבעת דליה ( הפלצתי את השם הזה כרגע – כמו את כל הסיפור : ) ) מאז ומתמיד , אני לומדת ב"כלניות" מאז ומתמיד ובכלל החיים שלי לא מרתקים במיוחד או משעממים במיוחד.
ספיר החברה הכי טובה שלי עברה לכיתה שלי כשהינו בכיתה ו' , ו ... לא , לא מאז אנחנו " בילתי נפרדות" , בהתחלה היינו כמיין אויבות היא הייתה הילדה החדשה , ובגלל שהיא באה מתל אביב היא עשתה רושם שיש לה נסיון חיים יותר מאיתנו שגרנו במושב דחוי בדרום.
בכל מקרה , אני לא חיבבתי אותה היא לא חיבבה אותי ורבנו ורבנו עד שזה פגע אפרת , ילדה תמימה שעמדה ביננו , אני אפילו לא זוכרת מה קרה , אני רק זוכרת אותה עומדת המומה ביני לבין ספיר עם דמעות בעיינים , ואז מתחילה לבכות ולרוץ ישר לעבר השרותיים.
מאחר שאנחנו מושב קטן וכולם (אמוריים להיות ) חברים של כולם , כולם התחילו להטיף לנו מוסר , ולשפוט אותנו ולהגיד לנו ש"אנחנו יכולות לריב כמה שאנחנו רוצות אבל כשזה פוגע באחרים זה יותר מידי" , וכל מיני כאלו , אז ספיר ואני החלטנו לעשות הפסקת אש , ניסנו בכל מיני דרכים להתפייס עם אפרת , וכעבור כמה זמן , ביחד , ראינו שיש לנו המון דברים במשותף.
מאז , היא החברה הכי טובה שלי , היא מבינה אותי , אני מבינה אותה , ותמיד כולם צוחקים עלינו , שבגלל אפרת הפכנו לחברות הכי טובות , צודקים.
אז בואו נחזור אל הבחור החדש , זה שנראה כמו הבחור האידיאלי בשבילי ,
בפעם הראשונה שראיתי אותו הוא עמד בין כמה ידידים שלי , עם עניים עצמות , אוזניות , סטיליסט ,אבל לא יותר מידי מושקע.
"היי מותק , מה עיניים " "סבבה , מה איתך מאמי " נזרקו לאוויר מפיהם של החברים שתמיד הכרתי,
ובגלל שהוא היה עם אוזניות , לא ראיתי אותו , עד שהוא הרים את העיניים שלו , העיניים הכי יפות שראיתי בחיים שלי , הם ננעצו בעיניים שלי , ואני קפאתי , הוא חייך ואני קפאתי , ואז תמיר , אח הידידים הטובים שלי קלט את המבטים : "טלי זה ליאור , הוא חדש" , והוא הושיט יד לעברי ללחוץ את היד שלי , ואני מסיטה את המבט כיאלו אחרי שמסתכלים על השמש , ושתבינו , אני לא מאלו שמתלהבות ממש מבנים, אני , אני הכי "קול" , ועם חברות שלי מתלהבות מאיזה שחקן קולנוע חתיך , אני ישר קוטלת אותו באדישות , אבל לא יודעת משהו באדישות שלו בכל תנועה שעשה, באיך שהוא עצם את העיניים כששמע את המוזיקה , בעיניים שלו הכמעט עייפות שלו מרוב אדישות , בחיוך המתוק ואפילו בלחיצת היד החמה , כאילו אומרת "תישארי איתי כאן" , אחרי שנכנסנו לכיתה , והוא התיישב בשורה האחרונה בנוח ליד תמיר , מחייך , מדבר עם תמיר , ותמיר שידוע כמצחיקן גדול בין חברים לא הפסיק לצחוק , אבל הוא צחק יותר מתמיד , אבל הוא , הוא לא צחק אפילו פעם אחת , רק חייך , את החיוך המושלם שלו ,
תמיר קלט אותי מסתכלת עליו כמה פעמיים .
תמיר הוא אחד הידידים הטובים שלי , כבר מכיתה ג' , אני אחת הילדות שמכירה אותו באמת , כשאתה רק מכיר אותו הוא נראה לך החברמן של השכבה , אחת כזה שמצליח לו עם בנות , ושתמיד יודע הכול על כולם , אבל מי שמכיר אותו באמת יודע שכשאתה אחד לאחד איתו , בעיקר עם בנות לפעמיים הוא מתבייש ואפילו מסמיק , כי עם בנות שהוא באמת אוהב לא יוצאות לא המילים מהפה.
לפני שנה הוא אהב בפעם הראשונה , אני היחידה שידעתי מי זה , הוא לא יכל לספר לחבר , בן , כי הוא ישר יחשוב שהוא חלש , ויספר לכולם , ככה זה בנים , הוא ידע שהוא יכול לסמוך עלי , ואני יודעת שאני יכולה לסמוך עליו , הוא סיפר שהוא חושב שהוא אוהב את סיגל , סיגל הייתה יפה , אבל מאוד מסתורית ומוזרה , היא עברה עלינו בשנה שעברה , אני לא חושבת ששמעתי אותה מדברת לפני שניסיתי להתחבר איתה כדאי להזמין אותה אלי , כדאי שתמיר יבוא גם כמובן , ומשם הוא כבר הם יסדרו לבד : )
אני לא הייתי שם כשהוא ניסה להזמין אותה לצאת איתו , אבל הוא סיפר לי שהיא הסמיקה , וגם הוא הסמיק , והיא אמרה שכרגע היא צריכה להתעסק בלימודים ושהיא לא יכולה לצאת עם אף אחד בזמן הקרוב , ואז הוא ניסה שוב בבי"ס , כמעט התחנן , אמר שהוא נדלק עליה מאז שהוא ראה אותה , ועל דבר כזה אי אפשר לסרב, הם ביחד כבר כמעט שנה.
פתחתי עיניים השעה הייתה 48 : 10 , התקשרתי לאפרת :
אפרת : הלוו ?
אני : היי מאמי , מה עניניים ?
אפרת : בסדר מאמי , מזה ? את נשמעת מותשת.
אני : כן , כל היום עבדתי קשה בלראות טלוויזיה , הלכתי לישון ב – 6 , ועכשיו קמתי .
אפרת : באמת קשה , יאאאלה מאמי , מחכים לך פה כולם במרכז.
אני : וואלה , מי ?
אפרת : כולם , דניאל , קורל , גל , דורי , תמיר .....
אני : ותגידי , הילד החדש הזה , ליאור , שם ?
אפרת : הופה רק הגיע וכבר נדלקת ?
אני : דייי ! לא נכון , די הוא שם ?
אפרת : מחכה שתאהבי אותו ...
אני : פחח , אני באה , 10 דקות אני שם.
הגעתי, ושספיר לו חצי לוחשת לי : סופסוף , עלק 10 דקות , יא יפיופית .
ואני השבתי: גם אני חולה עלייך , מאמי : )
אמרתי לכולם שלום , ואז תמיר קלט אותי שום נועצת מבטים בליאור שישב בפינה של "פינת הסטלה" שלנו עם מגזין , :
תמיר : יפה , אני קולט אותך , ומאמי מהשבוע שאני מכיר אותו , הוא הכי הטיפוס שלך , אבל לא ממש הבנתי מי הטיפוס שלו , רוצה בירור ?
אני : אממ , תודה מאמי , אבל לא יודעת נראה לך שהוא ירצה אותי בכלל ?
תמיר : מי לא ירצה אותך ? תקשיבי אני עכשיו שניה הולך מברר חוזר לך עם תשובות.
אני : טוב מאמי , אבל על תעשה כיאלו שלחתי אותך לשאול בשבילי !
תמיר : ברור יפה , כבר בא .
ישבתי עם כמה חברות ודיברנו על זה שאיזה מהר עבר השבוע הראשון ללימודים ,
כשתמיר התקרב לאט עם עניים אל הרציפה , ואני קפצתי ושאלתי : נוו מה הוא אמר ?
ותמיר הסתכל עליי בעינים גדולות ושתק לרגע ....
TO BE CUNTINU - -
| |
מהומה - תרגום לשיר " riot"
אם אתה מרגיש כל כך ריק
כל כך מנוצל
כל כך למטה
אם אתה מרגיש כל כך כועס
כל כך קרוע
כל כך
אתה לא היחיד
מסרב להכנע
אתה לא היחיד
אז קום !
בוא נתחיל במהומה
מהומה
בוא נתחיל מהומה
בוא נתחיל מהומה
מהומה
בוא נתחיל מהומה
אם אתה מרגיש כל כך מטונף
כל כך מלוכלך
כל כך דפוק
אם אתה מרגיש כל כך פראייר
כל כך כואב
כל כך מעוצבן
אתה לא היחיד
מסרב להכנע
אתה לא היחיד
אז קום !
בוא נתחיל מהומה !
מהומה !
בוא נתחיל מהומה !
בוא נתחיל מהומה !
מהומה !
בוא נתחיל מהומה !
אם אתה מרגיש כל כך ריק !
כל כך מנוצל
כל כך נמוך
אם אתה מרגיש כל כך כואב
אז קום !
בוא נתחיל מהומה !
מהומה !
בוא נתחיל מהומה !
בוא נתחיל מהומה !
מהומה !
בוא נתחיל מהומה !
מהומה !
בוא נתחיל מהומה !
בוא נתחיל מהומה !
מהומה !
בוא נתחיל מהומה !
בוא נתחיל מהומה !
מהומה !
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: