טקס סיום 8.07.08
ויקה ואני נאלצנו להגיע לבית-ספר כמה
שעות לפני בכדי לעשות חזרות על ההנחיה
אך בסופו של דבר יצא שסתם התבטלנו שם
מרבית הזמן.
בזמן שכל ההורים התחילו להגיע והשעון
הורה במחוגיו על השעה 8, משפחתי עדיין לא נראתה באופק; נו כמובן, חייבים לדפוק
איחור אופנתי כהרגלם.
זאת הייתה ההכרות הראשונית של פליקס
ואמי. [מה שהיה אגב, מפדח עד מאד.]
היינו 3 בנות שהנחו את הטקס, שעבר
בהצלחה.
היה זה מרגש עד מאד,הרג עשבו קראו לי
לקבל את התעודת סיום ותעודת ההצטיינות שממנה הייתי בהלם; מקום 2 מתוך 3.
לאחר שקיבלתי אותה וחזרתי לשבת על קצה
הבמה, אחזה בי ההתרגשות ודמעות החלו למלא את דפנות עיניי.
לאחר הטקס הלכנו לחגוג את הסיום. היה
נחמד,מוזר ומשכר במיוחד.
תמונות:
אני וויקה מככבות בכניסה,מחכות שהטקס יתחיל
תמונה מהמצגה, אני ואלונה
עיוות לפני הקבלת תעודה
זה כבר נראה לי אחרי כי אני רואה את העיוות שבא עם הדמעות
אלונה, יפעת המחנכת, אני וויקה
אני, חגית וויקה
my girls. אני באמת אתגעגע :/
אני, עם דמעות בעיניים וסבתא
10.07.08
11 חודשים לפליקס ולי. 11 חודשים של
אהבה בהם אני מרגישה שזה נמשך כבר יותר זמן.
באותו יום פליקס עשה החלקה. זה היה קורע אבל יצא יפה.
אין מילים בהן אוכל להעביר את עוצמת
אהבתי כלפיך.
מילים הן כח, אבל כאשר הן נעתקות מפי זה
מראה על גודל האהבה אשר בכוחה לשתק גם את גדולי המתבטאים.
להבה גדולה ונצחית בשמיים זרועי כוכבים,
מכוונת לבבות אבודים לדרך המלך.
2 נפשות כאחת יחיו,
בציפייה לעולם טוב יותר עם הזריחה.
רק רציתי להגיד שאני אוהבת אותך.
3>
עם עריכה קצת שונה:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Pneuma