שלום לכולם...
~~~
[סליחה על האיחור ה-ג-ד-ו-ל הזה..
הזנחתי את הפרק האחרון...=\ ].
~~~
אני לא יודעת אם לשים פה פרצוף שמח או עצוב =\
בכל מקרה.. זה הפרק האחרון!
כמה מילים:
היה מאוד כייף פה בתקופה הקצרה.
תודה לכל ה'קוראים הקבועים' וגם אלה שנכנסו סתם.
הייתי ממשיכה בכייף,
אבל אין לי כל-כך חשק וכוח..
ובמיוחד ז-מ-ן-!
~~~
תהנו D=
~~~
רצוי לשמוע עם השיר:
http://www.youtube.com/watch?v=NOQvcMLll4E&feature=related
מהפרק הקודם:
כל ליבה היה מסור רק לאהבתה היחידה-רועי.
יום לפני תחילת הלימודים הטלפון צלצל...
פרק 10 – הסוף הטוב:
"הלו?" ענתה גל.
"היי גל" אמרה.. שירה!
כן, אותה השירה.
"מה קורה?" שאלה גל באדישות
"בסדר, מה איתך?" שאלה שירה
"בסדר" אמרה גל באדישות.
"אז.. מחר הולכים לבית הספר ביחד?" שאלה שירה כאילו כלום לא קרה
"לא. אני הולכת עם אגם" אמרה גל בתקיפות שלא הבינה מאיפה צצה לה פתאום
"טוב.. בי. נדבר" אמרה שירה וניתקה
גל ניתקה והתחילה לחייג לאגם
"אגם, מחר אני הולכת איתך לבית הספר" אמרה גל
אגם התחילה לצחקק ושאלה: "למה בציווי?"
גל התחילה לספר לאגם על השיחה הקצרצרה שלה ושל שירה בפלאפון.
אגם התעצבנה וקבעה עם גל ללכת לבית הספר.
~~~
למחרת בבוקר:
גל הסתכלה על המראה.
היא אהבה את איך שהתלבשה.
חולצה שחורה עם גולגולות ומכנסיים לבנים עם פסים שחורים נוחים עם כיסים שבהם היא שמה את הפלאפון החדש שלה.
היא הוציאה את הפלאפון, לחצה על הכפתור של המצלמה, חייכה את חיוכה המתוק וצילמה את עצמה.
היא אהבה את התמונה ושמרה אותה.
היא הניחה על ידיה כמה צמידים וענדה שרשרת זהב, נעלה את נעליה וירדה למטה.
גל לקחה את תיקה, הניחה בו בקבוק מים וכריך, לקחה את המפתחות של הבית ונעלה את ביתה.
כשיצאה מהחצר ראתה מישהו נשען על הגדר.
כשהתקרבה הופתעה לגלות שזה היה רועי.
היא רצה לעברו כדי לחבק אותו.
רועי וגל היו שקועים בשיחה כל-כך עד שגל שחכה שהייתה אמורה ללכת לבית הספר עם אגם.
"אוי רועי!!! שחכתי לגמרי! קבעתי עם אגם ללכת לבית הספר" אמרה גל לאחר שנזכרה בחברתה.
"תתקשרי אליה" אמר רועי באדישות.
גל כבר הוציאה את הפלאפון שלה והתחילה לחייג
"טוב שבאמת נזכרת!" אמרה אגם
"סליחה.. אבל רועי בא והתחלנו לדבר ושחכתי לגמרי.." אמרה גל בבלבול
"זה בסדר נשמה" אמרה אגם
"טוב... אז נתראה כבר בכיתה" אמרה גל
"כן, בי" אמרה אגם בצחקוק וניתקה.
~~~
הימים, החודשים והשנים – עברו.
גל ורועי התחברו זה לזה מאוד,
וכל חברותיה תמיד תמכו בה,
והיא תמיד תמכה בהן.
תמיד היו ירידות ועליות בחייה של גל,
כמו לכל בן-אדם.
אבל היא תמיד אבל תמיד חייכה,
החיוך שלה נישאר איתה תמיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: