מרגישה אבודה... הגעגוע ליאיר רק גובר....ואני באמת לא יודעת מה לעשות עם זה כבר.... כרגע הוא לא רציני.... ואולי להיפגש איתו לאט לאט יהפוך אותו לכזה.... ואני לא רוצה להיות תלותית, תלות זה רע...

וככה אני מרגישה... או לפחות ארגיש אם אכנע לזה... הוא היה לי כל כך חשוב שבגדתי בשבלו... הסתכנתי לשבור לחלוטין מישהו שהיה נהדר אלי.... ועשה כל מה שיכל כדי שאהיה מאושרת.... ןעכשיו מה? עכשיו אחרי כל מה שעשיתי אני חוזרת להיות קטע? היינו זוג... אומנםם סודי אבל זה היה זוג וכן היה מחויבות... הכל כל כך מתוסבך...ואולי נמאס לו ממני... אחרי 4 שנים אולי הקשר מיצה את עצמו מבחינתו... למרות שהוא חמים וחביב ומתוק כשאני מדברת איתו... או שכל חמימות אני כל כך שמחה לה שאני ישר רואה את זה כיותר ונמסה... שנאת להיות ככה... הוא עשה לי חרדות נטישה... כל הזמן מרגישה שאני מאבדת אותו... למרות שאני  יודעת שזה לא ככה... מרגישה פראנואידית.... וגם אם ניפגש הוא לא יודע שאני בקשר פתוח שוב עם חבר שלי... ואולי הוא לא ירצה להיכנס לסיפור הזה של להיות מהצד שוב... אפילו שהסיפור הזה נמשך קרוב לשנה... זה היה מספיק קשה לשנינו בפעם הראשונה..... ואף אחד לא עונה לי אף אחד לא מבין ואני מחפשת מישהו שיבין שיוכל לתת לי תשובה אובייקטיבית מה לעשות... ואני חסרת מנוחה ... הוא רודף אותי...