 האמת כואבת לכולם אני מניחה
ולי במיוחד
אבל צריך להיות אמיתיים מדי פעם
רק לשם השפיות
וזה העוגן האחרון
הנסיון הנואש שלי לסדר את החיים שלי ובעיקר את הראש שלי
שכבר ממזמן נאבדתי בו |
| 4/2005
יאיר ואני בשדה אוי... מאיפה להתחיל... אז.. כשזה נגמר עם יאיר... כל כך סבלתי וכל כך כאב לי אבל לא יכולתי לחלום על פיצוי טוב יותר ממה שהיה יום שישי... ניפגשנו וגם ככה התחרפנתי לפני... בכל אופן היה מצחיק... הוא לא היה אדיש בכלל למרות שזה האופי שלו... אני אף פעם לא ראיתי אותות מחייך ערב שלם... וכל הזמן שדיברנו אז שמתי עליו רגליים והוא רק ליטף אותן.. ככה סתן להראות חיבה...הוא היה כל כך חמו' וכל כך מתוק... הוא באמתץ הוריד את חומות ההגנה... הוא באמת לא ניסה להיות מרוחק אפילו שזו דרך ההתגוננות שלו... הוא באמת התן לי את הכח לשבור אותו.. היה מדהים... ואחרי שקרה מה שקורה בנינו תמיד... שם באוטו באמצע הלילה באיזה שדה... הוא חיבק אותי... ממש חיבוק חם ואוהב... זה נגע בי... והלכנו לישון..ץ. ככה מחובקים ביחד... אף פעם לא ראיתי אותו נפתח ככה... רק עכשיו הבנתי שאיך שהוא ברח אז בבת אחת זה בעצם היה מתוך פחד שאולי אני יעזוב אותו קודם ואז הוא יהיה קשור מדי.. הוא באמתץ מרגיש דברים כנראה... אין כמו יום שישי כדי לפצות על כל הכאב...
| |
| |