כל כך הרבה עבר עלי בחודשים שלא כתבתי

ככה אני כשכואב באמת

נסגרת

בסופו של דבר בתמצית נגמר לו קשר של כמעט שנתיים וחי

הוא היה האדם הכי קרוב אלי בעולם ואני מרגישה כל כך נבגדת

הוא הפקיר אותי וויתר עלי והשאיר אותי שבורה מכורבלת בוכה בפינה של החדר מדרגות

הוא אמר שהוא מצטער על כמה שהוא פגע בי

כאילו שזה משנה משהו

הוא רוצה שנהיה ידידים

אבל איך? איך אם אני כלום בחיים שלו

הוא אפילו לא מתגעגע

ואני מסתכלת מסביב ואיםןן אף אחד לתת לי חיבוק

כל העולם המזדיין הזה

אף אחד לא מבין

והיחידי שכן נמצא בחול אריזה יופי

ואני לא רוצה לפנות לאקס לא רוצה להיות נואשת הוא לא עושדה לי טובה

אפילו שאני מתגעגעת בצורה שא אפשר לנחם ושום דבר בעולם לא יוכל לנחם אותי

הכל כואב ואני לבד וכולם עסוקים מדי בשבילי

כולם בסזבבה וצוחקים אבל בתכלס לךמי בכלל אכפת

ואלה שכבר כן מחבקים רק מחפשים לזיין אותי

באיזה אנשים הקפתי את עצמי לעזאזל

רק אוצה שהכל יהיה בסדר שוב

הכל איכשהו השתבש בדרךך לא הוגנת וזה כמו מעגל לא סגור שרודף אותי ואני לא מוצאת איך לברוח ואני לבד שם

אין מי שיושיט יד תוך המעדל הזה אין מי שיבין אותו בכלל ורק אני תקועה שם בחיים של זכרונות שיש להן משמעות רק לגבי

תקועה עם אבל עם אדם מדהים שהתנה תוך שבועיים שכאילו מת לי פתאום והפקיר אותי

והכל התקלקל מסביב