אממ...אני לא ממש יודעת איך להתחיל. אני זוכרת שגם בפעם הקודמת היה לי קשה ולא ידעתי מה לכתוב.

נתחיל מזה שהבלוג לא חדש. פתחתי אותו עוד לפני כשנתיים, אבל עם הזמן גדלתי, התבגרתי, השתניתי, והעניין בהחזקת בלוג פרטי הלך והתפוגג עם הזמן, עד שבאיזשהו שלב פשוט הפסקתי לעדכן אותו, והוא ננטש.

בימים האחרונים רצות לי המון מחשבות שונות ומשונות בראש, ואני מרגישה דחף עצום לכתוב, לספר ולשתף על העובר במוחי, אבל אין את מי. לא בא לי לחפור לאנשים ולהכנס לויכוחים סתמיים על כלום. ואז נזכרתי בבלוג שלי.

כשנכנסתי לכאן, התגלה בפניי מראה מחריד ומזעזע. הבלוג היה זרוק ובודד. קורי עכביש היו תלויים בפינות המסך (כן כן... הבלוג העביר לי זיהום למסך..), הבלוג הדיף ריח לא נעים כל כך, ואבק כיסה את כולו. שאריות של מה שהייתי פעם קפצו לי לעין, ונזכרתי בהכל. בכל פרט ופרט שבו שיתפתי את הקוראים כאן, ובמקרים מסויימים אף את עצמי בלבד, כי אף אחד לא נכנס לכאן.

החלטתי לפתוח בלוג חדש, אבל הייתה איזושהי בעיה עם ישראבלוג, ולא התאפשר לי לעצב את הבלוג החדש כראוי, לכן כפי שאתם רואים חזרתי לכאן. ניקיתי את הבלוג, סידרתי אותו, מחקתי את כל הדברים הישנים, השמטתי את כל מה שלא נחוץ לי כאן כעת, עיצבתי (אני עדיין בהלם מהעובדה שכבר אי אפשר לעצב יפה כמו פעם..), ו...פתחתי אותו מחדש.

ובכן, הנה אני שוב. למי שלא מכיר, פולינה (פולי...) בת 16 (בעוד שבוע בדיוק כבר 17). ילדה/ נערה/ אישה/ בחורה... איך שתרצו. את התיאור שכתבתי על עצמי עוד בתקופת הבלוג ה"ישן" השארתי, כי זה עדיין רלוונטי ונכון, וסתם כי נורא מוצא חן בעיני מה שכתבתי על עצמי. 

אני חושבת שזה הכל לפעם הראשונה..מספיק. תנו להתרגל לעובדה ששוב יש לי איפה לכתוב ואת מי לשתף. תודה לישרא שקיבל אותי בזרועות פתוחות (חח אני יודעת שלא הייתה לו ברירה...)

POLA ♥