איזה באסה, אני מאוהב

הוא בדיוק בא להיכנס כשהיא יצאה.

הוא מכיר אותה.

היא שכנה שלו.

עיניהם נפגשות לרוב בדלת הכניסה לבניין

היא לא מעשנת בבית ולכן היא יורדת לכניסה לבניין

הוא כמעט ולא נתקל בה שלא בסיטואציה הזאת

"רוצה שאני אארח לך חברה", הוא אמר לה בשעת לילה מאוחרת כשהיא ירדה לסיגריה

"אתה מעשן?", היא שאלה בהושטת יד עם חפיסה פתוחה לכיוונו

"לא", הוא ענה וסגר לה את היד מעל החפיסה

פתחה אותה מחדש כדי להוציא לעצמה סיגריה

שניהם שיכורים מהלילה

הוא חזר מהפאב היא ממסיבה

הם החלו לדבר על דברים ברומו של עולם

ומדי פעם בכדי לעצבן אותו היא נשפה עליו עשן סיגריות

"אני לא מתרגש", הוא אמר לה אחרי עוד נשיפה כזאת, "יש לי חברים מעשנים וזה לא מאיים עלי"

"השאלה אם היו לך חברות מעשנות", היא שאלה בשקט

"מה זה קשור?", הוא עדיין לא הבין

"לחברים שלך אתה לא תוקע את הלשון בפה", היא ענתה ונפל לו האסימון

"נסי אותי", הוא אמר בחיוך שלא נגמר

הגיעה לפילטר, כיבתה את הסיגריה והתקרבה אליו

ריח האלכוהול בפיו, ריח העשן בפיה

נמהלו זה בזה באווירה מחשמלת של שישי בערב מתחת לבניין מגורים תמים

"יש לי בית ריק", הוא לחש לה בנסיון לנצל את הרגע עד תום

.....

THE END