Life Addict

אין פרטיות בעולם הזה

ועדיין- גם שום התעניינות

אני ממש מרחפת בריק

אני כבר לא סגורה על עצמי כל כך

קשה לעצום עיניים ולא לחשוב  על דברים שאף פעם לא ייקרו, פנטזיות

קשה לעשות מה שאני רוצה כי אני כל כך מפחדת שהגוף שלי יחליט שפתאום לא בא לו ושאני צריכה להקיא שוב

אוי אפילו קשה לי לחשוב על משהו שאני רוצה לעשות מבלי אישור מראש מהגוף שלי

בעעע כמה פסימיות נודפת ממני

אני שונאת את זה, אני מתה להיות עסוקה כל כך! בכל מיני מחויבויות ודברים שלא באמת רוצים לעשות...

רק ככה לא חושבים מספיק בשביל להיכנס לדיכי

רק ככה אני נרדמת ישר בלילה מבלי להכניס ת'צמי לסרטים ופנטזיות

בעע, לימודים הכי טוב, בשילוב עם הלו"ז המפוצץ של הלהקה ואני מסודרת

כל המחשבות, הפנטיזיות, החלומות  שלי! פאק זה כל כך קשה לחלום... במיוחד כשנמצאים כל כך רחוק ממנו (פיזית ורוחנית)

שתרד ממני כבר כל הפסימיות המגעילה הזאת!

מנסה להיות אופטימית,

{=