לעזאזל
דיכאון
הדיכאון של הזמן הפנוי
שלא תבינו לא נכון, אני לא מדוכאת כי יש זמן פנוי
אני מדוכאת כי אני חושבת יותר מידי בזמן הפנוי
המחשבות שרצות להן
על רע ועל טוב
על מחר ועל אתמול
החופש הגדול הראשון שאני ממש לא רוצה לחזור לבצפר
כי שם יש אנשים
כ"כ הרבה אנשים
כל שנה אני משכנעת את עצמי שהשנה אני יוכיח לכולם שעדי באמת שווה את זה- וואלה עדי שונה יותר, מיוחדת יותר, חכמה יותר, יפה יותר
ואז אני מתאכזבת, מעוד שנה שהלכה לה לפח
כי אני לא שונה, לא מיוחדת, פחות חכמה ועדיין לא יפה
אבל עזבו שניה בצד אנשים
אני באה עם גישה חדשה ללימודים
ומה הלימודים מחזירים? כאפה לפרצוף...
מה עושה חרשנית מטומטמת? לא לומדת מהטעויות שלה ודואגת לחזור עליהם
(מי כמוני יודעת...)
כבר מוטשת מהנסיונות
ויתרתי
כבר לא אכפת לי מכלום
לא עושה כלום
לא מתעמקת בכלום
אין תחביבים, אין חיים
אין חברים
ולי לא אכפת
מרחפת לי בשקט
אבל שמתי לב
איך פתחתי עיניים לטבע
נזכרתי בו
בילדות האוהלים שהייתה לי
ילדות יפה
של חופים ונופים
של משפחה וחיים
אני מתה לחזור לשם
להנאה שבטבע
אבל כבר הפכתי מפונקת
וחזרתי ילדותית
לא מתגברת ולא מתבגרת
אני כל כך רוצה לצאת לטיול התנועתי הזה- 5 ימים בלי משפחה בלי "חברים" רק אנשים שאני לא מכירה בכינרת בשקי שינה וטבע... לבנות רפסודה ולשוט בכינרת
אין יותר טבעי מזה
אין יותר רחוק מזה
אבל שוב, כבר חשבתי שהנסיעה לאיטליה תבריח אותי מפה ומכל הבעיות וטעיתי
טוב במילא אבא לא מרשה לי לצאת .........................
איבדתי את זה
אני אסיים פה לפני שאגיד משהו באמת אידיוטי
ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Cruela Devil