לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לא משהו חשוב , משהו עצוב , סיפור אהבה


בלי מטאפורות , בלי דימויים .

Avatarכינוי:  נעם-הסיפור ה(לא כ"כ)אמיתי

בת: 29

ICQ: 204414985 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2008

משהו מוזר . . .


משום מה , אני לא מצליחה לפרסם את הפרק , וניסיתי מכמה מחשבים . . .

ניסיתי לפרסם גם בבלוג האישי , וזה לא מצליח . . .

 

אני ממד מצטערת , אבל כנראה לא יהיה פרק בזמן הקרוב .

נכתב על ידי נעם-הסיפור ה(לא כ"כ)אמיתי , 24/10/2008 20:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 15 - סוף סוף !


אני ממש מצטערת על כל הזמן . . .

מחסום כתיבה קטן ^ ^

 

בפרק הקודם:

רותם רצתה לבוא איתה .

היא רצתה שהיא תבוא , אבל ידעה , שאם רותם באה , היא לא יכולה ללמוד יותר בעיר .

" נוו טוב , ממילא ליאור כבר יודעת . . . . "

 

 

 

לא משהו חשוב , משהו עצוב , סיפור אהבה - פרק 15

 

"תבואי , הולך להיות מגניב " : )

נעמה ידעה שרותם הולכת להפגש עם יערה , עם ליאור . . .

תחושות הציפו אותה .

מצד אחד - ליאור .

היא הייתה נורא קרובה לליאור .

אבל רותם יותר .

בשניה שהן יפגשו , זהו , לא יהיה עם מי לדבר .

ויערה , לפי מה שהיא הבניה , יערה היא היחידה שיודעת . . . יודעת על רותם . . .

אם היא תבוא עם רותם , יערה תבין מה קרה לה .

" יאאאאאאאאאאש " הצעקה של רותם קטעה את מחשבותיה .

בשניה שהיא ראתה את רותם , כמה היא שמחה , היא הבינה , שהיא עשתה את המעשה הנכון . . .

ואחרי הרבה זמן , היא הרגישה שהיא עושה משהו טוב למישהו , שהוא לא היא עצמה .

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

בחזרה לגמר :

 

יערה הבינה , משהו פה מתחיל להסתדר .

אבל בכל זאת , החלום הזה . . .

מי יודע אולי רק צירוף מקרים ?

אולי לא ?

"יערה ? את בעולם הזה ? " רותם קטעה את מחשבותיה .

יערה קלטה שהיא בוהה בנקודה לא ברורה בחלל , למרות שרותם עדיין מולה .

" כןכן סליחה . . . חשבתי קצת . . . "

" אז . . . כאן אתן לומדות ? " רותם ניסתה להתחיל שיחה . . .

" כן . . . רגע , מי זה אתן ? "

" את , נעמה ו . . . ליאור . " את השם האחרון היא אמרה בשקט . . .

" ליאור ? ! " יערה אמרה , מופתעת .

" כן . . . תקשיבי , אני לא יודעת . . . אסור לי לספר . . . " רותם אמרה בגמגום , וברחה לתוך האולם .

יערה נשארה לעמוד שם . . .

היא ניסתה לעקל . . .

יכול להיות שהפנימייה הזאת מהחלום זה . . .

היא לא ידעה מה זה .

נעמה לא עברה לפנימייה לפי מה שהיא יודעת . . . אבל בעצם , מה היא כבר יודעת ? ?

וליאור ?

מה קשורה ליאור לכל העניין הזה ? ?

המחשבות הציפו את ראשה . . .

באותה השניה קראו לכולם להכנס לתוך האולם לתחילת הגמר .

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

הוא נזכר שהיום הגמר . . .

הוא כ"כ רצה לבוא להיות שם איתה . . .

אבל הוא בבי"ח המזורגג הזה .

הוא בכלל לא יודע מה הוא עושה שם . . .

הוא הבין שזה קשור לזאללב , האטיופי שהיה בביתם בחילוף תלמידים . . .

הוא הרגיש רע עם עצמו . . .

גם הוא לא יכול להיות עם יערה בגמר , גם אחד החברים שלו כנראה גרם לזה שהוא יהיה חולה . . .

הוא הרהר בכל מה שקורה . . .

הוא עמד לשקוע בשינה . . .

פתעום , הוא ראה מישהו נכנס לחדר , מישהו אטיופי . . .

בהתחלה הוא לא זיהה . . . ככל שהאיש התקרב הוא הבין , זה היה זאללב . . .

הוא פקח את עיניו לרווחה וחייך .

זאללב אמר שהוא מתנצל , שהוא לא התכוון שזה מה שיקרה , שהיה לו כיף איתו בחודש של החילוף תלמידים . . .

שמעו בקול שלו שוא מרגיש רע עם כל מה שקרה . . .

רוני חייך , " זה בסדר , קרה מה שקרה , זה לא אומר שאני כועס או משהו , אתה חבר שלי , בכל זאת . . . "

" אבל זה מוזר , למה לך יש את המחלה הזאת ולי לא ? זה לא נשמע לי הגיוני . . . אני יודע שזה נשמע כאילו אני מנסה לצאת לא אשם אבל זה לא נראלי בגללי , אחרת גם לי היה את המחלה הזאת . . . " זאללב אמר , כמעט בלחישה .

" גם לי יצא לחשוב על זה . . . " רוני אמר , גם הוא חשב ככה , אבל הרופא אמר , ההורים שלו אמרו . . . ומה הוא יכול לעשות ? הוא כולה ילד בן 14 . . . ולמרות שהוא זה שחולה , אף אחד לא יקשיב לו . . ואם זאללב יגיד משהו , אז בכלל ירצו להרוג אותו . . .

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

פתעום היא שמה לב , הן לבושות אותו הדבר , איך היא לא ראתה את זה קודם ? ?

 היא חייכה אליה , מעבירה את המבט על התלבושת. . .

היא חייכה חזרה . . .

הן שלפו את הפלאפונים .

החריזו , נעמה מנצחת . . .

היא עלתה על הבמה ונתנה ליערה את הפרס , בשביל להשלים . . .

יערה לא עלתה על הבמה .

היא קפאה במקום .

היא הייתה בשוק , זה כבר לא יכול להיות צירוף מקרים .

נכתב על ידי נעם-הסיפור ה(לא כ"כ)אמיתי , 17/10/2008 09:54  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,930

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנעם-הסיפור ה(לא כ"כ)אמיתי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נעם-הסיפור ה(לא כ"כ)אמיתי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)