the place where no one will tell u what to feel

תודו כבר, פשוט תודו שפשוט כואב לכם לראות בנאדם מאושר.. בנאדם צוחק.. בנאדם מחייך.. בנאדם מקפץ ומדלג מאושר כי אין לו כבר איך להביע את זה..

במקום לעזור לו או להצטרף אליו לשמחה הרבה שיש בו, אתם פשוט מעלימים את זה. ובכל פעם בדרך יותר ויותר כואבת...

כואב לכם לראות בנאדם לחייך שבכל פעם אתם באים וגורמים לו לבכות?

כואב לכם לעזור לפעמים, במקום רק לפגוע ולהכות?

אין לי טעם כבר להשאר...כי אלה שחשבתי שבשבילם אני נשארת עוזבים. החברה ההכי טובה שלי בעולם הזה עוזבת את בית הספר שלי. ואני אשאר לבד, בודדה... בלי חברה אמיתית לספר לה את הכל!

שני בנים הפילו אותי היום. צחקו ולעגו לי. אזמה שהם מבקשים סליחה? זה שאתם מבקשים סליחה נראלכם מתקן את הלב השבור שלי? שכבר לא יכול לעשות כלום מרוב כאב? רק לבכות ולבכות ולבכות...?

אני רוצה לעזוב, פיזית לא מתאפשר לי אז בכל אופן נפשית. שיפסיקו להטריד אותי ולהגיד לי מה לעשות. לגרום לי למחוק את החיוך מהפנים בכמה שטויות שעושים.

באלי לעזוב את הכל לזמן מסויים, את ה-כ-ל. במיוחד את החברים שלי שיראו מה זה להיות בלעדיי...ואז לחזור. לראות אם השתנה משהו ביחס שלהם כלפיי או שהם עדיין נשארו אותו זבל שהם עכשיו...