דעתי הנחרצת

נתחיל בגילוי נאות: מאז כיתה ו' לא קניתי דיסק (וגם לא צרבתי), ומעבר להורדות משניות של שירים מקאזאה בשנתי הראשונה ללימודים - אני לחלוטין אדם של רדיו. אלמנט ההפתעה, לטוב ולרע, מנצח בכל פעם מחדש את רשימת עשרת הטראקים שנשמעים בדיוק אותו דבר, מה שגם שאני לא אנינת טעם גדולה בכל הקשור למוזיקה והמיינסטרים הגלגל"צי מספיק לי בהחלט, ברוב המקרים.

את משבר גלגל"צ הראשון חוויתי עם גיוסי לקורס מש"קיות חינוך במחנה 80, שם ניתן היה לקלוט רק FM 99 ורק עם האצבע על האנטנה של הטרנזיסטור. חייבת להודות שלמעט במסיבות, טראנסים הם לא ממש 'My cup of  tea', בטח שלא ב- 4:45 בבוקר, והסבל היה רב. השתחררתי, נסעתי, חזרתי, והחיים חזרו לשגרת הגלגל"צ. אבל אז הופיעה הדר מרקס.

הפסקת ויקיפדיה:

הדר מרקס נולדה ב- 13.6.1985, גדלה בישוב פארן שבערבה ועברה לישוב הקהילתי להבים כדי ללמוד אומנות מדיה. היא סיימה קורס קריינות, הנחתה תוכנית לצעירים ברדיו 106FM, ובגיל 18עברה את מבחני המיון לגלי צה"ל והתקבלה לשירות בתחנה. בעבר, מרקס הנחתה את הגרסה המלאה של "אחד אחד", המצעד של גלגלצ, וכיום היא מנחה תוכנית משלה הנקראת "סינגלס 08", מגזין המוזיקה החדשה של גלגלצ בימים א' עד ה', ב- 20:00.

ובחזרה אלי.

 משחר ימי גלגל"צ (1993, הייתי שם) - לא זכורה לי שדרנית כה מעצבנת, שדווקא בערבים שהכי בא לך להתפנק על מוזיקה סבבה היא הורסת אותם עם פטפטנות חסרת שחר, התלהבות מוגזמת, ליווי מוזיקלי מיותר, הקראת מיילים, ועוד מגוון פעילויות מיותרות ומזיקות אשר צריכות לצאת אל מחוץ לחוק באופן כללי, ובמיוחד בתחנה כמו גלגל"צ המתאפיינת בכמה שפחות דיבורים ובכמה שיותר טחינה של שירים (מודה ומתוודה, התחנה מתדרדרת). גם חיקוי דנה אינטרנשיונל המוצלח ביותר שלה כבר מוצה, נקדח ויצא מהחורים לאחר שהדר ראתה כי טוב והפכה את דנה לקריינית המרכזית באחת משעות השיא של התחנה הלאומית. כמה רדיופונית יכולה להיות בחורה אחת???

מדי ערב אני מחזיקה את עצמי שלא לשלוח מייל ממורמר, למרות שהיא ממש מבקשת. אני פונה אלייך, הדר, בתחינה:

אם הייתי מחפשת לקבל כאב ראש, הייתי כבר מזמן עוברת לדידי הררי. תעשי טובה, תנוחי.