תראו.. זה ממש ממש מעליב שבן אדם יושב וכתב לכם סיפור, ומשקיע בו כדי שיהיה
מעניין, ואתם? לא מוכנים לכתוב תגובה קטנה מה דעתכם על הפרק???!!
אוקי, קיבלתי אולי שתי תגובות, אבל רק 2?!?!?!
אז אני החלטתי, מעכשיו אני כותבת עוד פרק רק כשיש יותר מ-5 תגובות !!!1
למה שאני ישב פה ואשקיע, אם אף אחד אפילו לא כותב את דעתו?
אני מוכנה לכתוב עכשיו עוד פרק אבל את הפרק הבא אני יכתוב רק כשיהיו לפחות 5 תגובות.
בפרק הקודם:
כשעליתי לחדר התחברתי לאיסי וראיתי שקיבלתי 6 הודעות.
3 היו מספיר לפני שהיא התקשרה עלי ללכת לקניון, עוד אחת מגל ואחת היתה מ.. אור!!
פתחתי את ההודעה של אור והוא כתב לי שהוא צריך לדבר איתי דחוף.
ואחרי כמה דקות ראיתי שהוא התחבר.. אז התחלנו לדבר.
אור: היי, אני צריך לדבר איתך.
אני: היי, על מה אתה צריך לדבר איתי?
אור: תראי, אני רוצה להגיד לך את זה כבר המון זמן..
אני: להגיד לי מה?
אור: אמממ...
אני: ??
אור: אממ.. שיר? אני.......
הפרק השני:
אור: אני..... לא משנה, עדיף שאני יגיד לך את זה מתי שהוא כשניפגש...
אני: מתי אתה רוצה להפגש?
אור: אולי מחר.. בואי מחר בהפסקה הראשונה לעץ הגדול ליד הקפיטריה..
אני: אממממ.. אוקי, אין לי שום בעיה..
אור: אז ניפגש אז?
אני: כן... אממ, עכשיו אני צריכה ללכת אז נדבר כבר מחר, ביי.
אור: ביי.
התנתקתי מהאיסי, וישבתי כמה שניות במקום.
חשבתי, חשבתי עליו, אף פעם לא הייתי כ'כ סקרנית לגבי משהו.
כ'כ חיכיתי למחר, לזמן שבו ניפגש.
אח'כ קמתי וירדתי למטה לארוחת ערב, כשירדתי אמא אמרה שאין כ'כ מה לאכול אז
אנחנו הולכים למסעדה כל שהיא לארוחת ערב כולם :)
אז עליתי למעלה התלבשתי והלכנו.
כשהגענו למסעדה אחרי כחצי שעה, ראיתי סביב שולחן אותו, ראיתי את אור..
ההורים שלי הלכו לבחור שולחן ואני אמרתי להם שילכו ושאני כבר אבוא ...
הסתכלתי עליו וראיתי שהוא מסתכל עליי, ופתאום הוא הסתובב רגע לאמא שלו אמר לה
משהו וקם מהשולחן, ראתי אותו הולך לכיוון שלי, ממש שמחתי בתוכי.
כשהוא בא עליי נישקנו אחד את השני על הלחי ואמרנו היי , XD
היה בינינו רגע של שתיקה ואז התחלתי להגיד, "אממ.. אז מה רצית להגיד לי מחר?"
הוא חשב רגע ואז חייך ואמר, "אמרתי שאני יגיד את זה מחר אז אני אגיד מחר, כדי
שתהי כבר ממש סקרנית ותחכי לזה" אמר וצחק.
"נוו, אני רוצה לדעת עכשיו, תגיד לי.. בבקשה" התחננתי לפניו "לא!" ואז ההורים שלי
קראו לי ווהורים שלו קראו לו.
בבוקר למחרת, קמתי מלאת ציפייה. התלבשתי מהר, ציחצחתי שיניים והלכתי לאכול ארוחת
בוקר. אמרתי בוקר טוב לאמא שלי, לקחתי אוכל, ארנק, פלפון ואת התיק שלי והלכתי לבי"הס.
בשעתיים הראשונות בבי"הס, כמעט ולא הקשבתי למורה, ואז ספיר שלחה לי פתק.
פתחתי אותו וקראתי, "תגידי שיר, מה קורה איתך? את לא מקשיבה בכלל! בא לך לספר לי מה קרה?"
קראתי את הפתק ושלחתי לה פתק. "לא קורה איתי שום דבר רציני.. רק אור צריך לדבר אית דחוף
בהפסקה, ואני חושבת על... נו את מבינה אותי!! חחח" שלחתי לה אותו והיא הסתכלה עליי במבט
מוזר כזה, ושלחה לי פתק "סתומה, בטח שאני יודעת על מה את חושבת... שיהיה לך בהצלחה"
ואז היה צילצול. אספתי במהרה את החפצים שלי והלכתי מהר למקום המפגש שלנו.
כשבאתי הוא כבר היה שם. אז התקרבתי עליו ושאלתי אותו מה הוא צריך להגיד לי כ'כ דחוף.
הוא הסתכל עליי כמה רגעים והתחיל להגיד.. "אממ.. שיר? אני רוצה להגיד לך את זה כבר המון
המון זמן, ואני פשוט לא יודע איך.. אז אני אגיד פשוט ולעניין. שיר? אני ממש מחבב אותך!"
עמדתי כמה רגעים ופשוט הסתכלתי עליו והתחלתי להגיד לאט.. "אמ אור? תראה.. גם אני ממש מחבבבת
אותך כבר המון זמן, אבל לא נראה לי שזה כ'כ ילך בינינו" הרגתי את עצמי כדי להגיד את המילים
האלה. "אבל.." התחלתי להגיד.. "לא אל תגידי.." אמר אור " את לא רוצה אותי, את פשוט לא רוצה
אותי" והתחיל ללכת .. "לא אור! זה לא זה, אני ממש אוהבת אותך ואני רוצה להיות איתך, אבל פשוט עוד
שבועיים אני נוסעת" אמרתי בעצב..
המשך יבוא...
אני יודעת שלא היה מתח אבל אני חייבת ללכת אז ההמשך זה יהיה הפרק הבא..
ואני לא כותבת פרק עד שלא יהיו לפחות 5 תגובות!!
מקווה שאהבתם..
עוד אחת 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סיפור בהמשכים : )