אני אף פעם, אף פעם, אף פעם... לא אהיה נורמלית?!!!???
מתחשק לי לצרוחחח
מתחשק לי להרביץ למישהו
שייכאב לו לפחות חצי ממה שכואב לי...!!!
מה כואב לי??
ולמה?!!!?!?!?!?
לעזאזלללל עםםםםם הכללללל!!!!!!
נמאססס לי להסתיר את עצמי מכולם, נמאס לי להתנהג כאילו הכל נורמליי..
כאילו היחסים איתו מושלמים ושום דבר - קטן ככל שייראה לאחרים אבל כל כך מהותי בשבילי - לא מפריע...
כאילו הראש שלי לא עסוק במחשבות על כמה אני יכולה להריד מהאוכל, על המחשבות שחרוטות לי על הלב ועל הרצון להיות קטנה, קטנטונת, בלתי נראית יותר ממה שאני כבר...
על השאיפה לשלמות.
על הרצון לעוף מפה כבר כי אני לא יכולה לשבת שם בשקט כאילו כלום, כאילו הזיכרונות משנה שעברה לא רודפים אחריי, כאילו... אני מישהי אחרת, לא הילדה האומללה שפקחו עליה עיניים שלא תתאבד פתאום, אלא בחורה מלאת חיים ומאושרת.
כן, בטח.
כאילו אני לא רועדת מפחד על כל מה שאני אאבד, על כל מה שישתנה, על כל מה שיהיה חדש לי, על הבדידות האמיתית שמצד אחד אני כל כך פוחדת ממנה, ומצד שני היא הדבר שאני הכי מייחלת לו.
ונמאס לי שאין בעולם אדם מזויין אחד שידבר ואני לא רק אשמע. שידבר ואני לא רק אקשיב. שידבר - ואני לשם שינוי גם אאמין למה שהוא אומר.
נמאס לי להיות זאת שמתרחקת, זאת שהתייאשו כבר ממזמן שתהיה נחמדה.
נמאס לי להיות המסיכה של כולם.
כוסעמאקקקק!!!!!!!!!!!!!!!!!!1111@@@@@@@@
למה אני לא אומרת את זה וזהווו??!?!?!?
נמאס לי להיות אני!! 
נקודה.
ותזדיינו כולכם.
איזה מקום... נו באמת!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
