אוקיי.
אז אתמול לא יכלתי לשבת ולעדכן בצורה נורמלית, כי היו לי כאבי מחזור מטורפים.
[באמת שבזמן הכאבים האלה, אני מתפללת שיפסיק לי המחזר. וכן אני יודעת שזה נשמע רע.]
אבל הכאבים האלה נוראים, לקחתי גלולות נגד היריון שהרופאה נתנה לי, היא אמרה שהן אמורות להפסיק את הכאבים המזעזעים האלה.
בהתחלה אולי הם עזרו. ועכשיו הן עוזרות רק טיפה.
הכאבים האלה פשוט מכניסים אותי לדיכאון.
אז אוקיי, אחרי העליה המהממת הזאת שדפקתי, וכן למרות שזה חצי קילו וזה לא כזה המון. זה עיצבן אותי.
הגעתי למצב שאני חושבת עכשיו אולי אני לא מספיק רוצה בזה?
אבל איך זה יכול להיות? כאילו, אני מרגישה שזה אחד הדברים שהכי הייתי רוצה בעולם.
להיות רזה.
אבל איך קורות הנפילות האלה אם אני כל כך רוצה בזה?.
זה לא מסתדר לי. באמת שלא.
בכל מקרה.
החלטתי שבאווירת החופש, אני אפתח דף חדש
.
החלטתי שבאחד בספטמבר אני חוזרת לכיתה, ואין לי דעה קדומה על אף אחד.
אני ממש מרגישה שאני צריכה לעבור איזה שהוא שינוי.
ומזל שיש לי את החופש לעשות את זה עכשיו.
חלק מהדף החדש הזה, יהיה גם כמובן בנושא הדיאטה.
אני אתמיד יותר מתמיד.
אני אשמור הכי חזק שאני יכולה, ואני לא אפול יותר כאלה נפילות גדולות!.
אני אאלץ לפתח הרבה יותר ביטחון עצמי, כי החוסר ביטחון הזה משפיע עליי כמעט בכל מקום אפשרי.
חוץ מבריקוד, ששם איכשהו אני הכי בטוחה בעצמי בעולם. מרגישה הכי טוב בעולם, יש לי תחושה של אופוריה שכזאת.
אני מרגישה שאני הלכת ברחוב אין לי ביטחון עצמי.
שאני הולכת עם חברות, יוצאת, עם בנים? בכלל.
כל כך הייתי רוצה עכשיו אהבה. ואני מרגישה שפשוט לא שמים עליי.
ובאמת שזה חייב להשתנות. אנשים שמים לב לזה.
-לפחות אמרו לי ששמו לב לקטע של החוסר ביטחון עם בנים-
הכל חייב להשתנות.
ולמה? כי אני פשוט רוצה בשינוי.
רוצה להשתנות.
רוצה לחיות.
נמאס לי לחיות במין הרגשה מוזרה כזאת שכל הזמן יכול להיות טוב יותר.
הכל ישתנה.
אני כל כך רוצה לרקוד. ואין סטודיו
.
צריך לחכות עד ספטמבר? אין מצב.
אני כנראה הולכת לרקוד אצל המורה שלי לקלאסי בחופש שהיא מלמדת בת"א בני 18+ היא אמרה לי שהיא תכניס אותי.
אני כל כך רוצה.
אני מתה עליה, אני כל כך נהנת איתה. אפילו לרקוד יום אחד בשבוע בקיץ יעשה לי טוב.
רק שזה יהיה ככה.
לסיום.
כמה דברים. דבר ראשון. אני יורדת ממשקל לא בריא בצורה בריאה.
אז תגובות מפגרות כמו זו בפוסט הקודם שאני צריכה לעלות 10 ק"ג לא יועילו במקרה שלי.
כי אני באמת חושבת שאם היה לי חשש לסוכרת ואני מרגישה קצת לא נעים ולא נוח עם הגוף שלי בעודף משקל אהמ אהמ.
זאת זכותי המלאה לרדת ממנו.
אז תגובות מפגרות כאלה לא יתקבלו פה. תחשבו קצת לפני שאתם כותבים כזאת תגובה מפגרת. כאילו, אין לתאר כמה שזה מעצבן אותי תגובות כאלה.
הטימטום.
ובנימה קצת -הרבה- אחרת.שינתי ברשימות את היעד שלי. כי אני להיות ריאלית. קודם להגיע לשם, ואז להמשיך.
ובכללי, החלטתי לעדכן את המשקל שלי רק ע"פ המשקלים שתשקול אותי הדיאטנית ואולי גם חלק מהמשקלים בבית, אבל, הם לא יהיו שקילות בוקר הם יהיו בסביבות אחר הצהריים, בערך בסביבות הזמן ביום שאני נשקלת אצל דיאטנית.
אז. דף חדש?.
היי אני [צריכה למצוא לי שם בדוי. עזרה?]
79 ק"ג
1.73 ס"מ
אוהבת לרקוד.
רוצה לרזות.
ופותחת דף חדש.
יפה העיצוב החדש?
עריכה:
בלי שום סיבה, עכשיו.
היה לי את בולמוס חיי, פחמימות,פול שוקולדים,פול חלב.
רמת הסוכר בדם? בטח איזה 600 .
פשוט בא לי להקיא מעצמי.
גועל נפש.
איך אני אמורה לכפר על דבר כזה בכלל?
-דווקא היום?-
[נכתב ב1:11 ב-23.7.08]
עריכה 2:
למרות הבולמוס,
ירדתי 400 גרם מיום ראשון הזה.
וואטאבר :S.
[24.7.08 , 17:40]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Beautiful cow.
.
.