יש לפעמים מקרים כאלה קשים שאנחנו כל כך לא מבינים אחד את השניה. כל אחד חושב שהשני לא אוהב אותו ולא שם עליו.
ואנחנו מתווכחים ואז מגלים שאנחנו מתים אחד על השניה ולא יכולים לחיות שניה אחת זה בלי זו.
ופשוט אי אפשר לכעוס עליו לאורך זמן. אני לא יכולה לעמוד בזה. אני לא יכולה לשבת איתו ולכעוס עליו יותר מ-5 דקות. אני נשברת תוך שנייה ומתה לנשק אותו ולחבק אותו כשהוא אומר לי כמה שהוא אוהב אותי.
ואז הולכים לישון ביחד. אני מלטפת אותו והוא נרדם.
כשמתעוררים בבוקר הכל כבר אחרת. אנחנו יותר מחויכים.
הוא מתחיל לגעת בי. הידיים שלו עוברות על הבטן שלי, מורידות את הגופייה, את החזייה.
האצבע שלו נשלחת לעבר הדגדגן שלי, מעוררת אותו לחיים, מעסה אותו, מענה אותו.
החצאית יורדת, אני עולה מעליו, מורידה לו את המכנסיים וישר מסתערת על האיבר המדהים הזה שלו. מלקקת, מוצצת והוא כולו נאנח וגונח. אם רק היה לו מושג כמה הגניחות והאנחות האלה שלו מטריפות לי את הצורה.
הוא נכנס אליי ואני מעליו, רוכנת, רוכבת יותר ויותר חזק.
החרמן הזה כל כך אוהב להסתכל עליי מתענגת על התחושות שהוא והזקפה האדירה שלו בתוכי גורמים לי. רואים את זה בעיניים שלו ששולחות בי מבטים כאלה עמוקים ומחורמנים.
מחליפים עוד כמה תנוחות שבמהלכן אני גומרת פעמיים.
הוא פשוט מדהים הגבר הזה.
ולחשוב שכל זה לא היה קורה אם הייתי ממשיכה להיות עצבנית והוא לא היה בא אליי...
בייבי, אני כאפות לפעמים, מודה. אבל עדיין תתחתן איתי? בכל זאת תהיה האבא של הילדים שלי?
הנימפומנית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Anal love