אם נפגעים ביד, או ברגל
זה כואב מאוד, לפעמים עד דמעות
ואם נפגעים שוב
זה פחות כואב
כי מתרגלים... אבל עדיין מותר לבכות.
אם נפגעים ביד אחת
היד השניה תדע איך להנחות
אם נפגעים ברגל אחת
הרגל השניה תדע לאן לפנות
האנשים שאוהבים אותנו תמיד יכולים לעזור:
להדריך, להסביר, להפנות בדרך אל האור
שנמצא בקצה המנהרה, ומהווה פתרון לבעיה.
אם נפגעים בלב
זה קצת-הרבה יותר כואב
כי הפצע יותר עמוק
ויותר קשה לצחוק
יותר קשה לעזור
יותר קשה לאנשים שאוהבים אותנו
להדריך, להסביר, להפנות בדרך אל האור
כי הכאב האמיתי הוא לא מבחוץ
הוא נמצא מבפנים.
אי אפשר לרפא את זה מחר, בעזרת ספר מוצלח
ואי אפשר גם להיעזר בחבר או משפחה
שיעזרו לנו למצוא את האור שבקצה המנהרה...
אי אפשר להוציא את הפצע ולהיעזר ברופאים
והבעיה לא תיפתר בעזרת אינספור כדורים
של משככי כאבים
אפשר לנסות להתרפות
אבל
לא מחר
ולא מחרתיים
ואפילו לא בעוד שבועיים
תהיה קשה הדרך
כי פצעים בלב לא באמת מתרפים...
יש הרבה פצעים שעוברים עם הזמן
חלק מהם יכולים להגליד
ולא להשאיר סימן.
פצעים שבלב לא יכולים להגליד
פצעים שבלב הם בלתי-נשכחים
פצעים שבלב משארים שריטה
ואף פעם לא באמת עוזבים אותך.