בחזרה לתמימות

ידעתי שההרגשה הזאת לא נעלמה. מן התרגשות כזאת, שלמרות שזה מגיע בכל שנה עדיין סופרים בלב את הימים ואז כזה מגיע - הינה עברה עוד שנה  זה היום שלי.

בכל השנים הייתי סופרת לגמרי את הימים, עוד מיוני אני חושבת, ותמיד שהגיע אוגוסט ההתרגשות היתה גוברת כביכול. השנה כשהגיע אוגוסט, רק אז קלטתי כמה ה'יומולדת' קרוב כי אפילו לא התחלתי לספור את הימים מראש.

אם להגיד את האמת, הייתי רוצה להתקדם בשנה-שנתיים לפחות בגיל. זה מרגיש לי תקוע ומעצבן. הגעתי לישראבלוג בגיל 11 (כמעט 12) ודרך אגב ישרא השתנה בטירוף בשלוש שנים האלו. הכי גדול זה הפרו חינם כמובן שזה היה ה-שוס של ישראבלוג, כי זה עלה בסביבות החמישים-מאה ש"ח, לחצי שנה או לשנה. הקוראים האחרונים גם לא היו או 'הגדרות לתגובות'.

אבל לא מכירים אותי בתור 'my innocence'. המצב שונה לגמרי אם אני מחזירה שנה אחורה, לפני שנתיים או לפני שלוש כמובן. אני יכולה להגיד לכם בפירוש שבחיים לא חשבתי שאני אגיע לנקודה הזאת אבל אני שמחה על האופטימיות שצברתי למרות שהיו כאלה שלא היו יכולים להתמודד. נכון שאף אחד לא יכול להבין, אבל ככה זה טוב שישאר.

לפחות בהמשך יהיה לי יותר קל בחיים כי אני יודעת שיש דברים שכבר למדתי למרות שהם כאבו לי עד מאוד בכל זאת התמודדתי איתם והינה אני מי שאני כיום לא יכולה להסביר מה קרה לילדה במשך שנה אחת.

לשם של הבלוג יש הרבה משמעות בעיניי. כשפתחתי את הבלוג לא היה לי מושג איך אני הולכת לקרוא לו, ואני שמחה שמצאתי את השם והכינוי באותו יום של ה-9.6, השם שנבחר כתמימות שלא תחזור, אבל שתמיד תישאר בתוכי (: שמתם לב גם למספר של הבלוג?

בכל זאת אני עדיין ילדה. בת 14, ילדה. אם יש משהו שאני ממש שמחה על זה שפתחתי את הבלוג, חוץ משאני פורקת פה את הלב שלי - מה שבחיים לא העזתי לעשות, אני שמחה שהכרתי וחזרתי לקהילה הישראבלוגית, שוב פעם.

לפני הבלוג הזה לא היה לי בלוג אישי אבל בכל אופן שכעזבתי זה הרגיש לי תחושת ריקנות מאוד עמוקה משום מה. זה היה כל כך כיף לקרוא תגובות תומכות של הבלוגרים, לעשות רענן, לבדוק את מצב הכניסות ואולי להציץ ב"קוראים האחרונים" ורק אחרי זה לראות אם יש תגובה. אותה פעולה, זה כיף לעשות כל פוסט מחדש גם פעם וגם היום 

אין לי מושג מה אני הולכת לעשות מחר (או יותר נכון היום) בטח אני יקום באיזה 12 בצהריים, אבל העיקר שאני אבלה אשמח ו.. שופינג כמובן. מה שבטוח, אולי אתם יודעים שאחרי אכזבה של פעם אחת אתם לא יכולים לצפות כבר יותר מידי בהמשך, אז אני שמחה שאין לי ציפיות גבוהות.

אז... מזל טוב? (:

שבוע טוב לכולכם 3>

עריכה 25.8 שעה 00:42

תודה מקרב לב על התגובות של האנשים המדהימים בפוסט הזה, אני בטוחה שמי שקרא את הפוסט הנוכחי כבר מכיר אותי ממש ממש טוב, ואתם יכולים להיות בטוחים שאני לא אשכח לאף אחד את זה. יומולדת זה היום שאתה רואה למי באמת אכפת ממך. לטוב ולרע (:

לילה טוב.