קודם כל, תודה על כל התגובות החמות על כל הדברים שאני כותבת. 
זה נכתב בעיקר על מה שאני מרגישה, והשיר האחרון הכי מאפיין למעשה את המצב..
מי שקורא את זה יכול לקחת את זה לכל מיני מובנים- לא בהכרח על מה שאני מרגישה, בגלל זה הרבה יכולים להתחבר לזה:)
אני באמת מצאתי בחודש האחרון בכתיבה פורקן שעוזר לי, והחרוזים באים לי בראש באופן טבעי,
ואז במשפט האחרון מבינים את הפואנטה של השיר. (אני בטוחה ששמתם לב לזה באופן קבוע )
אני לא האמנתי שאני יגיד את זה - אבל אני מתגעגעת לבית ספר.
אחרי כל כך הרבה זמן, באמת שכל השנה אני מחכה כל כך לחופש הזה, זה בעצם מה שאני עושה בו?
זה מביא אותי למחשבות שלא חשבתי שאני אהיה בהם בכלל.
אבל שיהיה. עדיף שאני אתמודד עם עצמי ועם האושר, או הפחדים או הכל בעצם כבר עכשיו מאשר בגיל יותר מאוחר.
אז אחרי שנמאס לי מהבילוי הקבוע שלי מול הטלוויזיה \ מחשב אתמול באחד או שתים עשרה בצהריים, החלטתי להתקשר לחברה והיא שמחה לשמוע את הקול שלי:) מסתבר שגם לה היה די משעמם. ובדיוק יצא יום פנוי.
בזמן שחיכיתי על שפת המדרכה מאחורי מכונית כמו הומלסית, ראיתי שתי בנות מוכרות מהכיתה. זה מסוג הדברים שבחיים לא חשבת שתיתקל בהם. המקום הכי לא צפוי בזמן הכי לא צפוי.
5 דקות אחרי זה חברה שלי הגיעה ובזמן שלא התראינו (חודש אם אני לא טועה) היא אמרה שהשתניתי מאוד לטובה. (תודה לאל לפחות משהו כן קרה בחופש הזה) וכנראה שאני אחת הבנות שיחזרו בצורה הכי שונה החופש.
הורידו לה את הגשר אחרי שנה וחודשיים. עוד חודש יהיה לה 15 (יש הפרש קטן ביננו) בכל מקרה לא חשבתי שזה כל כך יכול לשנות את הבנאדם. זה עשה לה שיניים לבנות. החיוך שונה, הדיבור שונה, המראה שונה.. מוזר אבל מתרגלים לזה מהר.
אני עם גשר כבר שנתיים 
לא מורידים לי אותו כי משום מה יש איזו שן שהתחילה לצמוח קצת על אחרת משום מקום. הייתי יכולה להיות כבר בלי.
מה היה שונה בי, כמו שהיא אמרה, אין לי מושג בדיוק. אפילו אני לא יכולה להסביר.
מה שאני יודעת, זה שמה-20.6, אותו יום שלא היה מבחינתי כזה טוב עברתי משהו. השהייה הזאת לבד. החודש הזה. המחשבות, הכתיבה, מה שאני משדרת, המצבי רוח, הבגרות, ההערכה לדברים מסוימים.
זה באמת משהו שאני לא יכולה להסביר, כמו הרבה דברים בחיים שלי בזמן האחרון, אבל מוזר לי בכללי כמה החופש הזה מוזר ושונה לגמרי ממש, מהחופש שעליתי לכיתה ח'.
אחרי כמה דיבורים נהייתי מאוד רעבה, לא היה כלום בבית אז החלטנו לצאת לבילוי קטן בחוץ. ארוחת בוקר של ארומה.
לא מהרגיל הביאו לי צלחת עמוסה לגמרי (לא שיש לי תלונות כמובן) מלאה בחביתה מקושקשת, סלט, והגבינות שאני כל כך אוהבת:] בעיקר את הגבינת שמנת. תטעמו 
די נסתמתי באמצע, אבל אכלתי את הרוב, אז לאחר ששבענו טיילנו קצת בין החנויות של הדברים לבי"ס.
אתם מכירים את התחושה הזאת של שנה חדשה? :)
יש מצב שאני קונה סוף סוף תיק חדש לארבע השנים הבאות. למעשה אני עם אותו תיק של סקצ'רס מכיתה ד', או ה', לא זוכרת.
בלי ספק, הוא תיק מ-ע-ו-ל-ה, עובדה שהוא החזיק לי כל כך הרבה שנים. אבל יש את ההרגשה הזאת שנמאס.
לצערי אין הרבה קניונים באיזור הדרום, אז זה היה קצת מאכזב.
בנוסף, מה שבערך אני מחפשת חודש ומתעצלת להזיז את עצמי לעבור בחנויות, זה את הכפכפים של הוויאנס. (100-130 ש"ח)
מה שחיפשתי זה: צבע לבן, מידה 37-38, הרצועה שתופסת את הרגל תהיה דקה ובלי הדגל ברזיל הזה..
לא היה בדיוק את מה שחיפשתי בחנות הראשונה, לא הייתה לי הסבלנות להמשיך. כנראה שבסופו של דבר אני לא באמת צריכה את זה.
החלטתי לוותר ולהישאר עם הכפכפים הכסופות שקניתי מפוקס במיוחד לנסיעה באילת לפני חצי שנה 
הם נוחות מאוד, חברה שלי אמרה שאפילו יותר מקרוקס, (טוב בואו לא נגזים זה רק קרטון רך שכזה) אז כנראה שזה שווה ב-30 שקל.
בדרך לחיפוש חנויות בגדים שלא קניתי הרבה זמן, עוד מאז התקופה שהייתי קונה ממש כל שבוע(!), עברנו ליד החנות של דונה-ויקטוריה.
נמשכתי בעיקר לשלט "פיג'מות ב-30 ש"ח" יש לי איזשהו קטע השנה עם בגדי שינה:) אני מתה על סטים של פיג'מות, אבל לא להגזים המקסימום שאני מסכימה לשלם זה 20-30.
הסטים שלהם כאלה מתוקים! 
קניתי בסופו של דבר שני סטים (אני עוד אקנה עוד:), ושתי חזיות B. יצאה לי קניה ב-160 ש"ח וקיבלתי שובר 50 ש"ח על הקניה הבאה מעל 150. nice. אם אני אמצא עוד פעם מעל 150. אני אקנה עוד כמה פיג'מות אבל אין מצב שאני יגיע לקניה של 200 ש"ח.
היה מאוד כיף לסיים את היום בגלידת סורבה מרעננת (אני לא סובלת גלידות עם חלב בלי קשר לכמות הקלוריות)
ובקבוק קולה קרה אחרי כל החום הדביק הזה.
מי שם לב לטבעות החדשות? אשמח אם תצטרפו
אימפריית השמש
כתיבה מהלב
ציטוטים חשופים
ציטוטים מהתוכנית המעולה חשופים.
תחייה: "לכל בנאדם יש תחליף אבל לא לכל תחליף יש בנאדם".
בינתיים זה הכל להיום. (יצא בטעות שהיו כמה פרסומות, אבל לא, אני לא ממוסחרת) ככה יצא.
יום טוב לכולכם. אוהבת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
my innocence
