אז ככה, אהבה זה בולשיט.
מה שקורה זה כזה דבר, אתה מתאהב, אתה נפגע אתה בוכה שבוע, ואז אתה חוזר לזה.
לא מבינה את זה.
מה אנחנו המין האנושי כל כך דפוקים, עד כמה אנחנו לא מוכנים לקבל את העובדה שמרמזים לנו שוב ושוב שזה חרא ואנחנו כמו טומטמים חוזרים לזה.
זה מדהים עד כמה זה אידיוטי.
מה שבטוח אני קלטתי את הרמז, הבנתי והפנמתי.
אני לא מוכנה לקחת חלק במכונה מגעילה הזאת שנקראת אהבה.
כן פעם הייתי מכורה לזה.
היום.. חחחחחח חרא בלבן,
אני לא נוגעת בזה עם פינצטה.
איכסה.
כן אני יודעת שאתם בטח חושבים היא בטח מצהירה הצהרות, עוד שבוע היא הולכתללכת יד ביד עם גבר חסון ושזוף להפליא.
אז לא, חברי היקרים אני מתחייבת בזאת.
אני ממש לא הולכת לעשות את זה.
זה מסכן את חיי יותר מידי.
ואני אוהבת את עצמי יותר מידי כדי לתת לעצמי להיפגע שוב.
זה חרא אנושי.
טוב הגעתי למסקנה שהפוסט הזה חוזר על עצמו ולכן, אני אפסיק אותו פה.
LOVE,HO,LOVE