הכל מסביב בינוני.

התחלתי לנסוע בכביש המהיר המפותל הזה.

מלפני אלפי מכוניות וגם מאחוריי לא חסר...

העייפות של הבוקר הזו. ששוטפת לך את העיניים, לא סרה ממני לרגע,

הבוקר היה אפלולי, וטיפות גשם החלו לרדת אטאט ושטפו את המכונית, שבאמת לא עברה נקיון כבר זמן מה.

הגשם התחזק ולא יכולתי לראות מה קורה מלפניי ובטח שלא מאחוריי, אז החלטתי לתת לאינטואיציות שלי להוביל אותי...

התקדמתי ככל שיכולתי עד ששמעתי בום חזק והבנתי שנכנסתי במכונית שלפניי שנכנסה במכונית שלפניה...

אני לא יודע מה קרה אח"כ כי אמא קראה לי מכיוון המטבח שארוחת הבוקר מוכנה, עזבתי את מכוניות הצעצוע על השטיח ורצתי לשטוף ידיים.