פרק 24
מה הוא רצה ?
"צהריים טובים , גלי , היום זה יום טוב בשבילך" נכנסה האחות החמודה - סוניה לחדרי בבית החולים .
"היי סוניה , מה נשמע ?" שאלתי . כמובן ששמחתי הרי היום...
"את משתחררת !" שמחה בשבילי . היא רשמה כל מיני דברים על דף .
"באמת כיף !" התיישבתי על המיטה .
"את בטח שמחה לחזור הביתה , נכון ?" שאלה והתיישבה לידי על המיטה .
"בית ..." הרהרתי "כן , שמחה ..."
"אני בגילך , הייתי ברוסיה ולמדתי המון..." ספרה זיכרונות .
"כן..." מלמלתי . לא היה לי נעים , לא הכרתי אותה .
"טוב , סבתא שלך צריכה להגיע עוד מעט , תתארגני" קמה מהמיטה ויצאה .
"היי סבתא !" קפצתי מהמיטה לאחר שהתארגנתי .
"היי גלינקה" חיבקה אותי "תתארגני סופית , אנחנו יוצאות לפנימייה !"
"התארגנתי כבר !" הצגתי את עצמי והסתובבתי כדי שתראה אותי .
"אוקי , מעולה , בואי נזוז" אמרה ולקחה את התיק הקטן שלי ועזרה לי ללכת .
"ביי סוניה , אני אתגעגע" שלחתי נשיקה לסוניה שעמדה ליד שאר האחיות .
"ביי דובשנית , גם אני אתגעגע" שלחה חזרה .
"הראל ,טליה ובר יחכו לך בפנימייה" אמרה סבתא ופתחה את דלת המכונית .
"יופי ," חייכתי והוספתי "אני מחכה לראות אותם" .
"חשבת לעבור לגור אצלי אולי , את וטליה , קצת להתרחק מהפנימייה ?" שאלה סבתא כבר באמצע הדרך כאשר היא נוהגת בזהירות על הכביש .
שתקנו .
"גלינקה ?" שאלה והפנתה את ראשה אליי .
"כן , סבתא ?" עניתי .
"את רוצה לעבור ?" שאלה .
"אולי , זה תלוי ... יש לי המון חברות שם בפנימייה , חברות ילדות" הרהרתי והסתכלתי על הנוף דרך החלון שלידי . הנוף החליף צבעים והשתנה .
"אבל עוד מעט , עם חלוף הזמן , את תתגייסי וחברות לא יהיו כמו שהיו..." ניסתה לשכנע.
"אני יודעת סבתא , את לא צריכה לעצבן !" התרגזתי במקצת .
"את כבר בי"ב , נכון ?" שאלה והעבירה נושא . נכון , אני כבר בי"ב , לא שמתי לב .
"כן , נכון" עניתי לה ופתחתי את הרדיו .
"אם זר קוצים כואב
זה מה שאת אוהבת
אלך אל המדבר
ושם אלמד לכאוב .
ואם שירים אהבת
רק שכתובים באבן
בין הכפים אגור
ובסלעים אכתוב .
ואז כשנתכסה
עם החולות בחושך
וספר הדברים
בחושך יתכסה .
תגידי לי מילים
יפות מבכי ואושר
הוא כנראה אהב אותי
האיש הזה " כיביתי אותו .
"למה ?" שאלה "זה שיר מאד יפה ! הוא כנראה אהב אותי האיש הזה..." זמזמה .
"זה פשוט מזכיר לי נשכחות..." מלמלתי . זה בעצם הזכיר לי את רון . כמה הוא מסכן וכמה הוא עצוב – רק בגללי .
"בסדר , אני לא אשיר אותו ..." אמרה סבתא . אולי היא קצת נעלבה .
"נעלבת ?" שאלתי בתמימות .
"לא ... לא ממש ..." ענתה באדישות . סבתא שלי היא הכי מיוחדת !
"עוד כמה דקות , אנחנו נגיע" ענתה לבסוף .
"יופי , אני ממש מחכה כבר לחבק את בר שוב כמו ביום שהתעוררתי ..." התמוגגתי רק מהמחשבה על בר והראל . ובכלל כל הפנימייה שאני אוהבת .
"היי הראלי שלי !" נכנסתי לחדר .
"היי מתוקה , איך התגעגעתי מאז אתמול" חיבק אותי .
"טולי !!!" צווחתי . טולי קמה אליי .
"מה נשמע ?" נשקתי לה על הלחי ועל המצח ועל, ועל, ועל ...
"הכל טוב , השאלה היא אם את בסדר ?" שאלה והתנתקה ממני .
"אני טוב , תודה" עניתי . הפלאפון של הראל ניגן
"בואי גלי בואי גלי לי..." זה היה הצלצול .
"סליחה , אני כבר בא..." התנצל ונכנס לשירותים . מקום טוב ...
"איפה דניאל ?" שאלתי שמחה .
"בחדר שלו , הוא אמר שהוא יגיע מאוחר יותר ..." התיישבה .
"אה..." התיישבתי לידה .
"אז מה בא לך לעשות הלילה ?" שאלה .
"לא משהו מיוחד , ניראה לי סתם נשהה בחדר..."
"סתם להיות בחדר ?"
"כן , עם הראל ואת ודניאל ..."
"טוב , זה רק תלוי אם דניאל ירצה לישון איתי ..." הרימה גבות .
"מה ? למה ?"
"בזמן האחרון הוא מתרחק ממני ולא ממש רוצה להיפגש או לצאת ..."
"למה ?"
"אולי הוא לא ממש השלים איתי מאז הריב ..."
"טוב..."
"חזרתי !" יצא הראל מהשירותים .
"מי זה היה ?" שאלתי וחייכתי וקמתי אליו .
"סתם , לא מכירה , מבאר שבע ..." ענה .
"אתה קצת חיוור ..." הערתי .
"אני קצת עייף ..." התיישב על מיטתו .
"אני בעד לישון , אין לי בעיה ..." התיישבתי לידו .
נשמעו דפיקות בדלת .
"פתוח !" צעקתי .
"גלי ?" נכנס דניאל .
"דניאל שלי !!" קפצתי עליו .
"מה קורה ?" שאלה טולי .
"שמעי , את רוצה שאני אשאר לישון פה היום , סתם , אני לבד בחדר , עוד לא מצאו לי שותף..." שאל דניאל את טולי . חיוך עלה על פניה .
כולם הצטמצמו ושכבו ביחד .
"את יודעת שיש לי משפחה ואני ..." הרהר הראל ולחש לי .
"שאתה מה ?" קמתי .
"עזבי , נדבר מחר ..." מלמל .
"טוב..." נשכבתי שנית .
מה הוא רצה ?
הווו :0
אוהבת אתכן , שירה ונטעעע :)) כפרווות שלי , תשאירו תגובות 3>>
עפריקוששש :))
בבלוג זה
בכל הבלוגים
