גלי
פרק א'
דור
ישבתי ליד חברי והאזנתי לשירתו העדינה .
"בואי גלי בואי גלי לי..." הצטרפתי אליו .
"גמאני עוד רוצה לבכות.." הוא שר ועיניו נצצו באור המנורה שבחדרי .
היי , אני גלי , בת 17 , שיער גלי כימעט אפילו מטולטל , בצבע חום כהה , עיניים חומות כהות וגרה בפניימיה, הורי מתו כשהייתי בת 7 ואחותי בת 5 שגרה איתי באותו חדר בפניימיה שמה הוא טולי (טליה). אין הרבה מה להגיד עלי, אני רגילה , פשוט רגילה .
זה היה יום חמישי אחר"צ , ניפגשנו ושוחחנו והוא פשוט לקח את הגיטרה שלי .
"דור," הפסקתי את שירתו "מחר אנחנו כבר שנה וחצי חברים , אני סופרת ימים..." גיחכתי .
"כן... איך הזמן טס.." הוא הצית סיגריה .
"לא !" כעסתי.
"למה?" שאל.
"כי החדר שלי יסרייח מסיגריות !" אמרתי בעודי מרססת את החדר בדאודורנט.
"טוב.." אמר וחיבה את הסיגריה "אני הולך לשירותים , חכי פה , אל תלכי !"
"בסדר" אמרתי .
הלכתי לעבר מיטתה של אחותי וראיתי את טולי יושבת על המיטה וגוזרת דברים . ברגע שקלטה אותי החביאה את הכל תחת ידייה . "תראי לי !" התחננתי . "טוב..." היא פלטה והורידה את ידייה . ראיתי תמונות של ההורים שלי גזורות בצורת לבבות וכוכבים . "חח.. מה את עושה ?" צחקתי מעט ושאלתי . "אני עושה לנו תמונה . "אה.." אמרתי והתישבתי על מיטתי . הוצאתי את המחשב הנייד שלי (גם לאחותי יש אחד ) פתחתי את גוגל וחיפשתי : רצח שרון וגיא טימבלר . פשש.. 1152 תוצאות חיפוש ... ניכנסתי לקישור הראשון והעברתי את עיני עליו , תמונות של הורי פצועים , שלי ושל אחותי . הזדעזעתי . "אני צריך ללכת , כבר שכחתי..." שמעתי את דור . "אה ... ביי..." אמרתי ונשקתי לאוויר. טולי עשתה עם אצבעותיה צורת לב ונשקה גם היא לאוויר . "אוף!" אמרתי . וזרקתי עלייה כרית . דור כבר לא היה . המשכתי להסתכל על הפרטים , כלום , שום דבר לא חדש פה .
צילצול השקמה נשמע מעבר לדלת החדר . קמתי במהרה והערתי את טולי , כמו בכל בקר . "קומי טולי ! ארוחת בקר בעוד רבע שעה .
יש כאלו שבאו בפיג'מה לחדר אוכל , אני וטולי תמיד העדפנו ללכת מסודרות ולבושות יפה . התלבשתי בג'ינס וחולצה קצרה עגילי חישוק יפים ושרשרת לב של אמא . כל המשפחה רבה על השרשרת (רצו את זה בתור ירושה) אבל סבתא (אמא של אמא) ניצחה בריב והחליטה להעניק אותה לי . שמחתי כמובן .
יצאנו מן החדר ושלטי ענק ליבו אותנו במסדרון : "נשף קיץ ! כולם לבוא !! פעם בחיים עורכים כזה דבר פה !! לא לפספס !!" ועוד כמה של הופעות באולם הקרוב לפניימיה . בדרך פגשנו את בר - חברתי הקרובה. ביחד הלכנו לחדר האוכל . "את באה לנשף ?" שאלה . "כן .. נירא לי ... עם דור כמובן .." עניתי. באותו בקר כשישבתי ובהיתי בילדים האוכלים , דור לא נירא . הוא לא היה בארוחה וגם לא בכיתה . התחלתי לדאוג . איפה הוא ? שאלתי את עצמי שוב ושוב וגם ילדים אחדים שאלתי .
הגעתי לחדר המנהל דפקתי על הדלת וניכנסתי .
"שלום אדוני המנהל " אמרתי "אתה יודע היכן דור ?"
המנהל הסתכל עלי במשך שתיקה ארוכה , אולי אפילו דקה ופתח את פיו לאמור...