פרק ז'
אגדה יפנית
הסתובבתי לאט ועמד מולי דור עם מצלמה תלויה על הצוואר . עיניו נצצו לאור המברשת , כמו אז .
"מעולה !" אמרתי בחיוך שטני . לא סלחתי לו עדיין . "מה עושה ?" שאלתי עם אותו החיוך .
"מחפש דוגמניות חדשות ..." אמר והסתכל במצלה ולחץ על כפתורים . "את מתאימה !" הפנה את ראשו אליי .
"למה ?" לא הבנתי .
"להיות דוגמנית !" אמר והוסיף "אני תמיד אמרתי שאת יפיפית אסיה ואירופה" הוא צילם אותי ופלאש חזק היה בעיני . דפיקות ליבי התחזקו והתרגשתי שנית לאותו ערב . "הת.." רציתי לפלוט שאני מתגעגעת אבל אמרתי "הת... הת... התלהבת ממני אז ..." נשמעתי כמו מוגבלת , ממש יופי .
"כן ..." הוא אמר והירהר "גם עכשיו אני חושב שאת הכי יפה בפנימיה ועכשיו , עם הקרה , פשוט מהמם !" אמר ושוב צילם .
"תראה לי את התמונות !" התלהבתי אני ויצא לי קול צפצפני ..
"טוב..." אמר וחיפש את תמונותי .
"יאו , איזה צלם טוב !" החמאתי לו .
"תודה , ברשותך , אני יילך" אמר והתחיל ללכת .
עמדתי שם וראיתי אותו מצלם את חברותי למרות שרוב התמונות היו שלי בתוך אותה המצלמה . קפאתי במקום . רצתי אליו ואמרתי לו: "אני לא רוצה אבל להיות דוגמנית !" .
"מה ? למה ? כל-כך יאהבו אותך שמה !" הוא אמר וליטף את שערותיי .
"כי אני לא רוצה , זה חרא של מקצוע !" פתאום כל הקטע הזה להיות דוגמנית היה רעיון גרוע , אני ? דוגמנית ? לא ולא !
"תראי ," הוא אמר והושיט את המצלמה "איזו יפה את !" אמר בקול רחמני ונחמד . לא נשברתי .
"נכון אבל דוגמנית אני לא ... אם כבר אז פסיכולוגית שעוזרת לבלולמיות !" אמרתי והלכתי לרון .
נשקתי לו ואמרתי :"אני כל כך אוהבת אותך !" . "גמאני" הוא השיב ונשק לי על שפתיי בעדינות .
ישבתי על המיטה אחריי שהורדתי את בגדיי והחלפתי לפיג'מה . טולי הלכה לישון בחדרם של דניאל ורון ורון אמר שהוא ממש עייף והוא הולך .
נזכרתי שהיום היי נו צריכות ללכת לסבתא והרמתי פלאפון בעצבנות על עצמי וחייגתי את מספרה .
"סבתא , הלו ?" שאלתי .
"אני מצטערת שלא הודענו שאנחנו לא באות היום" נזלו לי הדמעות , היא בטח דאגה .
"אה , בשבוע הבא ? חשבתי היום ..." צחקתי וניגבתי את העניים .
"אני מצטערת שהתקשרתי בשעה כזאת ... היה לנו נשף קיץ..." סיפרתי .
"כן ... עם רון ... "
"רציתי לספר לך בארוחה היום שניפרדתי מדור!!"
ככה המשיכה השיחה רבע שעה וכמה שניות ... 12 נירא לי .. חחח..
נכנסתי מתחת לשמיכה . חשבתי על כל היום . איך שטולי חברה של דניאל מכיתתי ...איך הם הגיעו לזה ? קמתי ולקחתי את הגיטרה ובשירה עדינה ניגנתי ושרתי את "אגדה יפנית" השיר האהוב עלי:
"בחמש קם צייד
ויצא את ביתו.
אל היער צעד
ודרך קשתו.
עד הערב סבב,
לא הצליחה דרכו.
גם צמא, גם רעב
אחזו אותו.
סר פנים ונסער
חזר לכפר,
והנה זוג ברבורים
בנהר.
לבנים ויפים,
אוהבים וזקופים,
מיד
חץ שלח באחד.
שם ראשו על הכר
הצייד שעייף,
וחלום לא מוכר
את שנתו טרף.
נערה מעונה
אל הבית פרצה,
בידה הקטנה
אחזה נוצה.
שתי עיניה יפות,
צופות נוזפות,
כל הלילה
דמעותיה שוטפות.
מה חטא, מה עוון
אהובי הלבן?
מחר
לך ליד הנהר.
בחמש קם צייד
ויצא את ביתו,
אל המים צעד
ודרך קשתו.
ברבורה עדינה,
לבן גונה,
ראתה את הצייד בעינה.
היא שלחה מקורה
וקרעה בבשרה,
מולו,
צללה בצילו.
כל העולם דממה.
כל העולם שממה."
יעני זלגו . נשפכו על הכר . השיר עושה לי עצוב בלב . שמתי את הגיטרה בצד .
התכרבלתי שוב בשמיכה וכשעיני התייבשו - נרדמתי .
התעוררתי לתוך חלום . הייתי בבית עץ. הסתכלתי על ידיי , אלו ידיו של דור . "תנו לי ללכת !!! זה רק חלום !!!" צעקתי . לפתע רגליי התחילו ללכת והשיר "אגדה יפנית" החל ברקע . "אני רוצה הביתה !!" צעקתי . ידיי דרכו את הקשת ויריתי בזוג ברבורים . אלו היו אני ורון . יריתי ברון . הוא מת . "מה קורה פה ? מה עשיתי ?" יריתי בעצמי חץ ללב ונפלתי . "גור , גור , גור..." עוד שמעתי את הברבורה הלבנה והזקופה - כמו בשיר .
התעוררתי לבד בחדר , יום שבת . השעה הייתה עשר וחמישה . הלכתי לשירותים לשתוף את פניי מן החלום הארור . זה אמיתי ? .
טוב אפשר להגיד שהיום עבר ממש מהר , הבריכה נפתחה אז הייתה חגיגת מים שמה אז באתי עם הבקיני האדום שלי לשמה והיה ממש אחלה . אני ורון התנשקנו מתחת למים . חמודים אנחנו , לא ? זה היה כל כך כיף . אחריי זה ראיתי שגם דניאל וטולי עשו ככה , מצחיק . הוא קצת גדול בשבילה . שוב דור היה וצילם אותנו . ברגע שראיתי את ידיו צללתי לתוך המים והזלתי דמעה . לא רציתי שייראו . הסיוט הזה , כל כך לא במקום . אולי הוא אומר שאני יבגוד עם דור ? אני כל כך לא רוצה , אפילו לא קצת . רון הוא הכי בשבילי . נגמר לי האוויר וחזרתי חזרה מעל המים .
כשחזרנו מהמסיבה הלכתי לישון בתקווה שלא יחזור עוד החלום .
עד להפעם , עפריקוש ! .
נ.ב. הנה השיר ביוט יוב : http://www.youtube.com/watch?v=LukPiyEGjHc
השיר אחד היפים ששמעתי , ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
